"אני מאמין" (המילות הראשונות: "שחקי שחקי") הוא שיר של שאול טשרניחובסקי (1875, 1943). הוא נכתב בעיר אודסה ב־1892 ונכלל בקובץ "חזיונות ומנגינות" מ־1898.
השיר מורכב משמונה בתים, כל בית בן ארבע שורות. בשיר ישחרר תבנית חריזה שבה השורה הרביעית מתחרזת עם השנייה. ההטעמה במילים מתאימה להברה האשכנזית.
הרעיון המרכזי הוא תקווה אוטופית (חזון לעתיד מושלם). השיר מדבר על אמונה באדם, ברוחו ובאחווה בין העמים. הוא נושא גם רעיונות כמו הומניזם (הערכת האדם) וסוציאליזם (שיתוף ושוויון).
השיר אומץ על־ידי תנועות נוער כגון "הנוער העובד והלומד", "המחנות העולים" ו"המשומר הצעיר". שורה ממנו הוצגה בשטר 50 ש״ח החדש שהונפק ב־2016. ב־2021 שורה מהשיר נכנסה לסידור תפילה ביהדות הרפורמית בתפילת האדם.
חברי כנסת הציעו להפכו להמנון מדינה, מתוך טענה שמסריו אוניברסליים יותר.
השיר תורגם ליידיש על ידי אורי ניסן גנסין ופורסם ב־1900. תרגום נוסף מאת י"י שווארץ הופיע ב־1957.
הלחן נכתב על ידי טוביה שלונסקי, אביו של אברהם שלונסקי. מסופר שהוא הולחן במהרה, כשטשרניחובסקי שר את המילים לבאי משפחת שלונסקי. יש הטוענים שהמנגינה איננה מקורית: כמה חוקרי מוזיקה זיהו השפעות עממיות או מקורות רוסים.
המנגינה מורכבת ממוצא של תשע שמיניות בעריכה של שלשות, מה שיוצר דגש מסוים עם ההטעמה.
השיר זכה לעיבודים ולביצועים רבים, בין השאר על ידי טובה פירון, אריק לביא, רונה קינן ואבישי כהן. גיל אלדמע עיבד אותו בשנים מאוחרות יותר. בפתיחת יום העצמאות ה־71 שרה שירי מימון את השיר בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל.
"אני מאמין" נקרא גם "שחקי שחקי". זהו שיר של שאול טשרניחובסקי.
הוא נכתב באודסה ב־1892 ויצא בקובץ שירים ב־1898.
יש בשיר שמונה בתים. בכל בית יש ארבע שורות. יש דפוס חריזה בין השורה השנייה והרביעית.
השיר מדבר על Hoffnung, כלומר תקווה לעתיד טוב. תקווה היא רצון שיהיה טוב לאנשים.
אנשים רבים שרים את השיר בתנועות נוער. שורה מהשיר הוכנסה לשטר של 50 שקלים ב־2016.
השיר תורגם ליידיש והופיע בעיתון ב־1900. תרגום נוסף יצא ב־1957.
המנגינה שנשמעת נכתבה על ידי טוביה שלונסקי. יש מי שאומרים שהלחן לקוח ממנגינות עממיות.
השיר בוצע על ידי אמנים רבים. בשנה ה־71 למדינה שרה שירי מימון את השיר בטקס.
תגובות גולשים