מיואון

מיואון (מהאות היוונית מו; באנגלית: Muon) הוא חלקיק יסודי יציב-למחצה בעל מטען חשמלי שלילי. משקלו גדול פי 207 ממסת האלקטרון (105.6 MeV). לסובבתו יש ספין של ħ/2, תכונה קוונטית שמקבילה לסיבוב פנימי של החלקיק.

המיואון ומשפחתו שייכים לפרמיונים, משפחת חלקיקים יסודיים שנקראת גם לפטונים (leptons). לסימן של המיואון משתמשים ב־μ−, ולאנטי־החלקיק שלו משתמשים ב־μ+ בהתאם למטען.

באטמוספירת כדור הארץ מיואונים נוצרים כשהפאיונים (חלקיקים שנוצרים מפגיעת קרינה קוסמית) מתפרקים. פאיונים נוצרים בשכבות הגבוהות של האטמוספירה ויש להם זמן מחצית חיים קצר מאוד, בעיקר ננו־שניות. המיואונים שנוצרים חיים זמן קצר של כ־2.2 מיקרו־שניות, אך בגלל תורת היחסות של איינשטיין, הזמן שנמדד לחלקיקים הנעים במהירות גבוהה מתארך יחסית, ולכן רבים מהם מגיעים לקרקע והם קלים לצפייה.

קיים גם נייטרינו מיואוני (נכתב νμ) שמשתייך לאותו תהליך ומלווה את המיואון בתפרוקות מסוימות.

מיואון הוא חלקיק קטן עם מטען שלילי. חלקיק הוא חלק קטן מאוד שמרכיב את היקום.

המיואון כבד כ־207 פעמים יותר מהאלקטרון. הסימון שלו הוא μ−, ולאנטי־החלקיק קוראים μ+.

מיואונים נוצרים באוויר כשחלקיקים מהחלל, שנקראים קרינה קוסמית, פוגעים ומייצרים פאיונים. פאיונים מתפרקים מהר והופכים למיואונים.

המיואון חי זמן קצר, כ־2.2 מיקרו־שניות. מיקרו־שנייה היא חלק מאוד קטן של שנייה. בגלל חוק של איינשטיין על מהירות וזמן, חלק מהמיואונים מגיעים עד לקרקע.

קיים גם חלקיק קטן נוסף שמתקשר אליו, הנקרא נייטרינו מיואוני (νμ).