מיוגלובין

מיוגלובין הוא חלבון גלובין קטן שמשתתף בנשיאת חמצן בגוף, בעיקר בשרירים.

הוא מורכב מ-153 חומצות אמינו, כאשר חומצות אמינו הן אבני הבניין של חלבונים. במרכז המולקולה יש קבוצת הם, מערכת טבעות חנקניות שמכילה אטום ברזל. קבוצת ההם קשורה למולקולת החמצן על ידי אטום הברזל, וכך מאפשרת אחסון ונשיאה של חמצן.

מיוגלובין מהווה את נושא החמצן העיקרי בשריר. לאפיניות שלו לחמצן, כלומר ליכולת ולזיקה שלו לקשור חמצן, יש ערך גבוה יותר מאשר להמוגלובין, החלבון שנושא חמצן בדם. ההבדל הזה מאפשר לחמצן לעבור מההמוגלובין במעי הדם אל מיוגלובין ברקמת השריר.

בהמוגלובין יש ארבע תת־יחידות, וכל אחת מהן דומה מאוד למיוגלובין. המבנה הרב־יחידתי הזה מקנה להמוגלובין תכונה אלוסטרית, שינוי זיקה לחמצן לפי מספר מולקולות החמצן שכבר קשורות. המאפיין הזה ותאימות המבנה מעידים על קשר אבולוציוני: ככל הנראה ההמוגלובין התפתח מהמיוגלובין.

מיוגלובין הוא חלבון קטן שעוזר לשרירים לקבל חמצן.

הוא בנוי מ-153 חומצות אמינו. חומצות אמינו הן חלקים קטנים שבונים חלבונים. במרכז מיוגלובין יש קבוצת הם. קבוצת הם היא טבעות של חנקן עם אטום ברזל במרכז. הברזל מחזיק את מולקולת החמצן.

מיוגלובין קושר חמצן חזק יותר מההמוגלובין. המוגלובין נמצא בדם והוא מעביר חמצן מהריאות. כשהחמצן נמוך בשריר, מיוגלובין לוקח אותו מההמוגלובין. ההמוגלובין בנוי מארבע חלקים. כל חלק דומה למיוגלובין. כנראה שמאותו מקור התפתחו שניהם.