מיטוזה היא חלוקת גרעין התא לשני גרעינים זהים גנטית לגרעין האם. לאחריה התא בדרך כלל עובר ציטוקינזה, חלוקת הציטופלסמה, וכך נוצרים שני תאי בת זהים. תהליך זה חשוב לגדילה, לרגנרציה ולרבייה אל-זוויגית בתאים איקריוטיים. בתאים פרוקריוטיים התהליך המקביל נקרא פליגה.
שגיאות במיטוזה יכולות להניב יותר משני תאי בת, מצב שנקרא מיטוזה טריפולרית או רב-קוטבית. שגיאות כאלה עלולות לגרום לעוברים לא ברי-קיימא, לאסון מיטוטי, לאפופטוזה (מוות תאי מתוכנן) או לשינויים גנטיים שמקושרים לסוגי סרטן.
בשנות ה-1830 תועדו תיאורים של חלוקת תאים. הוגו פון מוהל תיאר חלוקה באצה ב-1835, ומתיאס שליידן הביע ב-1838 רעיון של היווצרות תאים. את חלוקת התאים בבעלי חיים תיאר וואצלב מייזל בסוף המאה ה-19 (1875).
אינטרפאזה (שלב מנוחה): לפני מיטוזה ה-DNA מוכפל. כל כרומוזום מורכב כעת משתי כרומטידות אחיות; כרומטידה היא ה"חצי" של כרומוזום שהעתיקו את עצמם, הצנטרומר הוא האזור שמחבר ביניהן.
בפרופאזה הכרומטין נדחס לצורת כרומוזומים ברורים. המיקרוטובולים (חלבונים שמרכיבים סיבים) מתפרקים ומארגנים מחדש סיבי כישור, סיבים שמכוונים את תנועת הכרומוזומים. זוגות הצנטריולים נעים לעמדות נגדיות והתא מתכונן לפירוק מעטפת הגרעין.
זהו המעבר לפרופאזה־מטפאזה. מעטפת הגרעין נעלמת. חלק מסיבי הכישור נקשרים לצנטרומר של הכרומוזומים. חלבון CDK מסלול המיטוזה מזרחן את הלמינים, חלבונים שמייצבים את מעטפת הגרעין, וכך נגרם פירוקה.
במטפאזה הכרומוזומים מסתדרים במרכז התא, במישור המשווה. כל כרומטידה פונה לקוטב אחר.
באנפאזה הכרומטידות האחיות נפרדות ונמשכות לעבר הקצוות. זה קורה כשסיבי כישור שמתחברים לצנטרומר מתקצרים ומושכים, וגם כאשר סיבי החפיפה דוחפים את הקטבים זה מכיוון זה.
בטלופאזה קבוצות הכרומוזומים מגיעות לקטבים, הכישור מתפרק ומתחילות להיווצר שתי ממברנות גרעיניות חדשות. במקביל מתרחשת בדרך כלל ציטוקינזה, שמפרידה את התא לשני תאים נפרדים. ציטוקינזה אינה נחשבת לחלק מהמיטוזה עצמה.
מיטוזה היא הדרך שבה גרעין התא מתחלק לשני גרעינים זהים. גרעין = החלק שבתא שמכיל מידע. כל גרעין מכיל את אותו מספר כרומוזומים. כרומוזום = חבילת מידע של DNA.
אחרי חלוקת הגרעין התא בדרך כלל מתחלק לשני תאים. זה עוזר לגדילה ולתיקון רקמות.
בשנת 1835 הוגו פון מוהל ראה חלוקת תאים באצה. באמצע המאה ה-19 מתיאס שליידן דיבר על יצירת תאים. ב-1875 וואצלב מייזל תיאר חלוקה בתאי בעלי חיים.
אינטרפאזה: ה-DNA מוכפל. פרופאזה: הכרומוזומים מתקצרים וסיבי כישור מתחילים להיווצר. כישור = סיבים שמזיזים את הכרומוזומים.
פרומטפאזה: מעטפת הגרעין נעלמת וסיבי הכישור מתחברים אל הכרומוזומים. מטפאזה: הכרומוזומים מתייצבים באמצע.
אנפאזה: כל חצאי הכרומוזום נמשכים אל הקטבים. טלופאזה: נוצרים שני גרעינים חדשים. לבסוף מתבצעת ציטוקינזה, שמחלקת את התא לשני תאים.
אם משהו משתבש בחלוקה, תא עלול להפסיק לעבוד או למות בעדינות.
תגובות גולשים