מילה (בלשנות)

מילה היא יחידה בסיסית בשפה. יש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי (הדרך שמרימים את הצליל בדיבור). בשפות עם כתב יש למילים גם ייצוג בכתב.

האטימולוגיה חוקרת את מקור המילים: מתי הופיעו, מאיפה הגיעו וכיצד השתנו. מילון הוא כלי לאיסוף והסבר של אוצר המילים.

בקשרים מסוימים "מילה" מקבילה ל"סימן" (תחום הסמיוטיקה). המונח קיים גם בשפות מלאכותיות, כמו שפות תכנות.

מילים נושאות משמעות. הסמנטיקה (חקר המשמעות) והפרגמטיקה (חקר ההשפעה של ההקשר) חוקרות זאת. מילים יוצרות ביטויים ומשפטים.
מילה מורכבת מיחידות קטנות שנקראות מורפמות או צורנים, אלה היחידות הקטנות ביותר בעלות משמעות. המורפולוגיה היא התיאוריה שעוסקת במבנה המילים ובדרך חיבור המורפמות.
צלילית, מילה כוללת הברה אחת לפחות. הברה היא יחידת קול, והיא בנויה מהגהים. הגהים הם יחידות צליל קטנות: עיצורים ותנועות.
בשפות כתובות המילה בדרך כלל מופרדת ברווחים. יש שפות שבהן אין רווח בין המילים.
בנוסף נהוג להבחין בין "מילות תמנית" (סופרים כל מופע של מילה) ל"מילות תבנית" (סוגי צורות דקדוקיות שמסופרות כיחידה אחת).

מילים מסווגות לחלקי דיבר שונים. יש שתי קבוצות עיקריות, שכל אחת מהן מחולקת לתת־קבוצות.

בסמנטיקה מבחינים בין המסמן (הצורה של המילה) לבין מה שמסומן (הרעיון או המושג). משמעות קשורה לעיתים קרובות לשימוש במילה, להקשר ולנסיבות.
שדה סמנטי הוא קבוצת מילים הקשורות לתחום משמעותי משותף.

מילים נרדפות (סינונימים) הן מילים שיש להן משמעות זהה או דומה. לדוגמה: "אריה" ו"לביא".
מילון מיוחד למיפוי מילים נרדפות נקרא תזאורוס.

ניתן להשוות מילים לפי משמעות, כתיב והגייה. שלוש הקבוצות הבולטות הן הומונימים, הומוגרפים והומופונים.
הומונים הם מילים זהות בכתיבה ובצורה אך עם משמעויות שונות. דוגמה: "גליל", גם חבל ארץ וגם צורה הנדסית. ההקשר קובע את המשמעות.
הומופון הן מילים שהגייתן זהה אך הכתיב שונה. למשל מילים שמדברות אותו בהגייה אך נכתבות אחרת.
הומוגרף הן מילים שכתיבן זהה אך משמעותן שונה. הומוגרפים עלולים להיות הומופוניים (נשמעים אותו דבר) או לא.
בחלק מהמקרים להומונים יש את מקור שונה בהיסטוריה של השפה. דוגמה לכך היא המילה "טאבו", שמקורה במקומות שונים.

בתחום הסמנטיקה הלקסיקלית יש מחלוקות. יש הטוענים שמילה בודדת אין לה משמעות בפני עצמה. לפי גישה זו, משמעות מופיעה רק בתוך משפט שלם. פילוסופים כמו גוטלוב פרגה ודעות במשנה של ויטגנשטיין העלו טענות דומות.

הבנת מילים קשורה לאזור ורניקה, שנמצא באונה הרקתית של המוח.

מילה היא יחידה קטנה בשפה. לכל מילה יש משמעות וקול כשמדברים.
אטימולוגיה היא חקר מאיפה המילים הגיעו. מילון אוסף את המילים ומסביר אותן.

"מילה" דומה למושג "סימן". יש מילים גם בשפות מלאכותיות, כגון שפות תכנות.

מילים נותנות רעיונות. יש חלקים קטנים בתוך מילה שנקראים צורנים (חלקים עם משמעות). המורפולוגיה בודקת את החלקים האלה.
מילה מכילה לפחות הברה אחת. הברה היא חלק בקול. הגה הוא צליל, כמו עיצור או תנועה.
כשהמילים כתובות, בדרך כלל מפרידים ביניהן ברווח.

יש סוגים שונים של מילים. מחלקים אותן לחלקי דיבר.

מילה מקושרת למושג או רעיון. המשמעות של מילה תלויה גם איך ומשתמשים בה.

מילים נרדפות הן מילים עם משמעות דומה. דוגמה: "אריה" ו"לביא".

הומונים הן מילים שיכולות להיות עם כמה משמעויות שונות. דוגמה: "גליל", גם מקום וגם צורה.
הומופון נשמעות אותו דבר אבל נכתבות אחרת. הומוגרף נכתבות אותו דבר אבל משמעותן שונה.

חוקרים שונים חושבים אחרת על משמעות המילים. יש שטוענים שמשמעות נובעת ממשפט שלם.

הבנת מילים נעשית בחלק במוח שנקרא אזור ורניקה.