השפות השמיות הן ענף צפוני-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית. השם "שפות שמיות" נטבע בידי היסטוריון גרמני בשנת 1781. השפות האלה נפוצות במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובקרן אפריקה. מקורן ככל הנראה בלבנט.
המאפיין הבולט הוא נטייה עשירה הן בפועל והן בשם. שיטת הנטייה הנפוצה היא בלתי-רציפה; כלומר המשמעות נבנית לא רק על ידי הוספת סיומות, אלא גם משינוי בתוך בסיס המילה. המושג "שורש" (רצף עיצורים שנותן את המשמעות הבסיסית של מילה) מקובל כדי להסביר זאת. מדקדקים יהודים וערבים במרוצת ימי הביניים פיתחו את הרעיון, והוא עדיין מקובל עם שינויים אצל רוב הבלשנים.
קיימת מחלוקת מודרנית: תיאוריית הדקדוק האוניברסלי שואלת האם מערכת זו אוניברסלית או ייחודית. יש ניסיונות להסביר את התופעה באמצעות עקרונות שמופיעים גם בשפות אחרות, למשל על ידי השוואה לאבלאוט (שינוי תנועות) או באמצעות מושגים של הטון.
פונולוגית, השפות השמיות נוטות לריבוי עיצורים ומיעוט תנועות. בחלק מהן יש עיצורים מיוחדים המופקים בחלקים שונים של הפה. העיצורים האלה היו כנראה נפוצים יותר בעבר. ברבות מהשפות השתנו או נעלמו עיצורים גרוניים ונחציים.
בין עברית, ארמית וערבית קיימות ההקבלות של עיצורים ומילים. החוקרים משתמשים בהשוואות כאלה כדי לשחזר צורות עתיקות ולהבין את התפתחות השפות.
השפות השמיות מדוברות על ידי עמים וממלכות שונות באזור הלבנט, חצי האי ערב, צפון אפריקה וקרן אפריקה.
ערבית (ספרותית ודיאלקטים), כ-550,000,000 דוברים.
אמהרית, כ-30,000,000 דוברים.
עברית, כ-7,000,000 דוברים.
תיגרינית, כ-5,800,000 דוברים.
ארמית (כולל ניבים מודרניים), כ-750,000 דוברים.
מלטית, כ-370,000 דוברים.
השפה המשוחזרת שממנה נגזרו השפות השמיות נקראת פרוטו-שמית. מחקר ההיסטוריה של השפות מבוסס על השוואה בין צורות ומילים בשפות החיות והנכחדות.
השפות השמיות שייכות למשפחה גדולה של שפות. השם התקבע בשנת 1781. הן מדברות במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובאזור קרן אפריקה.
בשפות אלה בונים מילים בצורה מיוחדת. יש "שורש", רצף אותיות שנותן רעיון כללי למילה. על ידי שינוי תנועות או הוספת אותיות יוצרים מילים שונות.
לשפות השמיות יש הרבה עיצורים, כלומר צלילים של אותיות. יש יחסית פחות תנועות. בעבר היו עוד צלילים מיוחדים שחלקם נעלמו.
יש הקבלות בין עברית, ארמית וערבית. מילים קרובות ומשמעותן דומה.
אנשים מדברים בשפות אלה בממלכות וקהילות שונות באזור.
ערבית, כ-550 מיליון דוברים. זה הכי הרבה.
אמהרית, כ-30 מיליון דוברים.
עברית, כ-7 מיליון דוברים.
תיגרינית, כ-6 מיליון דוברים.
ארמית, מאות אלפי דוברים.
מלטית, מאות אלפים.
השפה העתיקה שממנה הגיעו השפות נקראת פרוטו-שמית. מדענים משחזרים אותה בהשוואת מילים.