מיליטריזם (צבאנות) היא אידאולוגיה שמדגישה את חשיבותו של הכוח הצבאי.
היא רואה בצבא לא רק כלי להגנה, אלא מטרה חברתית שיש להישען עליה.
בעוד שניהול הכנות להגנה יכול להיות הכרח מעשי, מיליטריזם הוא דוקטרינה רחבה יותר.
היא שואפת לעליונות צבאית ולעתים מעדיפה פתרונות צבאיים גם ללא הבטחה לשלום.
מיליטריזם נמדד בכך שמלחמה והכנות אליה נתפסות כפעולות נורמליות ואף רצויות.
מיליטריזציה (התהליך) היא העברת פונקציות אזרחיות אל הרשות הצבאית.
היא כוללת הוצאות גדלות על הביטחון ושימוש באמצעים צבאיים לפתרון משברים.
המיליטריזם מתבטא במגוון דרכים: התערבות הצבא בפוליטיקה, גיוס משאבי החברה למטרות צבאיות,
ועידוד ערכים כמו כוחנות, אומץ והקרבה. לא כל שימוש בכוח הוא מיליטריזם;
המשמעות היא שהשימוש הצבאי נתפס כערך ומעלה חברתית.
המיליטריזם המודרני מחולק לכמה מרכיבים עיקריים:
- שיח תרבותי: סמלים צבאיים חודרים לשיח הציבורי.
- הכנות למלחמה: עד כמה החברה מגויסת ולכמה מוציאים על הביטחון.
- המרכיב המעשי: העדפת פתרונות צבאיים בזירה הבינלאומית.
ברוך קימרלינג מפרט שלושה ממדים חשובים:
- המימד הכוחני: שלטון צבאי ישיר או שליטה עקיפה של קצינים.
- המימד התרבותי: הצבא מרכזי בזהות הציבורית ללא שליטה פוליטית מלאה.
- המימד הקוגניטיבי: הנחות צבאיות חודרות לחשיבה המנהיגותית והציבורית.
האם ישראל מדינה מיליטריסטית הוא נושא שנוי במחלוקת.
בעיות הביטחון מאז הקמת המדינה הובילו להעמסה של צורכי ביטחון על החברה.
לפי מכון גרמני, נכון ל-2021 ישראל מדורגת בין המדינות המיליטריסטיות ביותר.
הצבא דומיננטי בחיים הציבוריים: רבים מהפוליטיקאים היו בעלי דרגות בכירות בצבא.
חלק מהמבקרים טוענים שזה גורם להם לראות בעיות דרך עדשות צבאיות בלבד.
במהלך עימות ממושך, יוקרת הצבא וידע המומחים שלו משפיעים על קביעת המדיניות.
ברמה התרבותית, שירות קרבי נחשב לעתים כסמל של "אזרחות טובה".
מערכת החינוך מדגישה קשרים לצבא דרך סיורים והרצאות, וכך מצמיחה מוכנות רגשית
לראייה צבאית של קונפליקטים.
האינטרנט הפך לזירה חשובה שבה הצבא בונה נוכחות והשפעה.
צה"ל ודוגמות אחרות משתמשים ברשתות החברתיות כדי להציג חיילים ולחזק תמיכה.
זהו המשך של מיליטריזם תרבותי בעולם הדיגיטלי.
מכון מחקר גרמני מפרסם מאז 1990 מדד שמדרג מדינות לפי מימדים צבאיים.
הקריטריונים כוללים הוצאה על צבא יחסית, חיילים לאוכלוסייה ונשק כבד לנפש.
בדירוגים קודמים הופיעו בראש הטבלה מדינות כמו ישראל, סינגפור, סוריה ורוסיה.
מיליטריזם (צבאנות) אומר שהצבא חשוב מאוד לחברה.
לא רק לשמור על המדינה, אלא גם להיות מטרה שאנשים מסתמכים עליה.
מיליטריזציה היא התהליך שבו יותר משימות אזרחיות עוברים לצבא.
מיליטריזם נראה כשמלחמה והכנות אליה מתקבלות כדבר רגיל.
זה יכול לכלול הוצאות רבות על הצבא ושימוש בכוח לפתרון בעיות.
יש שלושה דברים עיקריים:
1) סמלים צבאיים שחודרים לתרבות.
2) עד כמה החברה מגויסת ומוציאה על הביטחון.
3) האם המדינה מעדיפה פתרון צבאי מעל פתרונות אחרים.
בישראל יש דיון גדול על השאלה אם היא מיליטריסטית.
הצבא משפיע הרבה בחיי הציבור ויש כבוד רב לחיילים.
בחינוך יש פעילויות שמקשרות ילדים לצבא, כמו סיורים והרצאות.
הצבא משתמש באינטרנט וברשתות החברתיות כדי לדבר עם הציבור.
כך הצבא נראה יותר חלק מחיי היומיום.
יש מדד שמחשב כמה מדינה ממוקדת בצבא.
הוא בודק כמה מוציאים על צבא וכמה חיילים יש לאוכלוסייה.
מדינות כמו ישראל ורוסיה הופיעו גבוה ברשימות מסוימות.
תגובות גולשים