מימזיס (ספר)

מימזיס - התגלמות המציאות בספרות המערב (בגרמנית: Mimesis: Dargestellte Wirklichkeit in der abendländischen Literatur) הוא ספר של הפילולוג וחוקר הספרות יהודי-גרמני אריך אוארבך. הספר יצא ב-1946 בברן בשווייץ ונחשב לאחד החשובים בחקר הספרות.

אוארבך חוקר את רעיון ה-mimesis, כלומר ייצוג או הצגת המציאות בספרות. הוא בוחן קטעים מרכזיים מהאודיסיאה של הומרוס, מהתנ"ך ומיצירות של דנטה, סרוואנטס, שייקספיר, וירג'יניה וולף ומרסל פרוסט. מטרתו היא להראות כיצד השתנתה תפיסת המציאות בתרבות המערב לפי סגנונות הכתיבה.

לפי אוארבך יש שני אופני ייצוג עיקריים: אופציה אחת, שמתחילה בהומרוס, מפרידה בין סגנונות "גבוה" לדמויות הרואיות וסגנון "נמוך" לדמויות קומיות. האופציה השנייה, שמקורה בתנ"ך, מאחדת את הסגנונות ומציגה דמויות שונות באותו סגנון.

אוארבך קורא טקסטים באופן צמוד. הוא מנתח מבנה תחבירי ובחירת מילים, ומקשר זאת לתרבות ולקהל הקוראים של התקופה. שיטתו נקראת "פרספקטיבה היסטורית" - לראות שכל תקופה משתמשת באמצעים ספרותיים משלה.

מימזיס - התגלמות המציאות בספרות המערב הוא ספר של אריך אוארבך. הוא יצא ב-1946 בברן.

מימזיס פירושו הצגת המציאות בספרים. אוארבך קורא קטעים מהומרוס, מהתנ"ך, מדנטה ושייקספיר. הוא רוצה להבין איך סופרים מראים אנשים ומציאות.

הוא ראה שתי דרכים עיקריות: בהומרוס יש סגנון שונה לגיבורים ולדמויות מצחיקות. בתנ"ך האופן אחר, אותו סגנון לגיבורים ולדמויות פשוטות.

אוארבך בודק מילים ומשפטים בטקסט. הוא חושב שכל תקופה כותבת בדרך משלה. את הרעיון הזה קרא "פרספקטיבה היסטורית", לראות ספרים לפי הזמן שבו נכתבו.