מין (טקסונומיה)

מין הוא היחידה הבסיסית ביותר למיון עולם הטבע.

בעבר סווגו יצורים לפי מראה וצורת הגוף (מורפולוגיה). שיטה זו עבדה כשמינים נבדלים מאוד זה מזה, אך התקשתה להבחין בין מינים דומים. גם שינויים בתוך האוכלוסייה, כמו דו־צורתיות זוויגית (שוני חיצוני בין זכרים לנקבות), עשו בעיות לסיווג על פי מראה בלבד.

הגדרה מקובלת היום היא הגדרה ביולוגית לפי ארנסט מאייר: מין הוא קבוצה של אוכלוסיות טבעיות שיכולות להתרבות ביניהן ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות אחרות. כלומר, פרטים מאותו מין צריכים להעמיד צאצאים פורים (שיכולים גם הם להתרבות). דוגמה: סוס וחמור יכולים להעמיד פרד (מכלאה) אך הפרד בדרך כלל עקר, ולכן סוס וחמור נחשבים למינים שונים. לעומת זאת גזעים שונים של כלב עדיין נחשבים לאותו מין כי צאצאיהם יכולים להתרבות יחד.

הגדרה זו לא תמיד עובדת: אי־בהירות נוצרת כשאוכלוסיות נפרדות אינן נפגשות, כשבוחנים מאובנים (לא רואים רבייה), או כשמדובר ביצורים המלדים ברבייה אל־זוויגית (שכאן אין רבייה זוויגית כלל).

גישה אחרת מגדירה מין על פי מוצא משותף בעץ האבולוציה (פילוגנזה). לפי הגדרה זו מחפשים קבוצה שמקורה משותף ולא התפצלה יותר. היתרון הוא התמקדות בשינויים גנטיים והיסטוריים. החיסרון: הידע על היסטוריה אבולוציונית אינו שלם, ולעתים תיתכן סתירה בין הגדרות פילוגנטיות לבין הגדרה ביולוגית (קבוצות נראות שונות גנטית אך עדיין יכולות להתרבות).

לצורך מאובנים מפעילים לרוב הגדרה מבנית: משווים שלדים, כי רק השלד נשמר לעתים קרובות. שיטה זו קלה ליישום, אך מפספסת הבדלים שעלו ברקמות רכות או בהתנהגות, שאותם אי־אפשר לראות במאובן.

קארולוס ליניאוס פיתח את המערכת הדו־שמית: לכל מין שני שמות בלטינית. השם הראשון הוא סוג; השני הוא שם המין. למשל האדם המודרני נקרא Homo sapiens והאדם הניאנדרטלי Homo neanderthalensis.

יש כמה דרכים שבהן אוכלוסייה יכולה להתפצל למינים חדשים. לפעמים ברירה טבעית מעכבת פיצול; לעיתים היא דווקא מקדמת אותו. דוגמא: מוטציה שמביאה לכך שצאצאים יזדווגו רק בינם לבין עצמם נראית לרוב כחיסרון. עם זאת, אם בתנאים מסוימים רק קיצוניים של תכונה ישרדו (למשל צביעה או גודל), אז לזיווג בתוך קבוצה קיצונית יכול להיות יתרון.

מקרה נוסף קשור לתיאום בין תכונות רבייה ותכונות הישרדות, למשל בקרב חרקים שמזדווגים ביום מסוים בשנה. אם צאצאים מזדווגים ביום אחר והיום החדש יותר נוח, המוטציה עשויה להוביל להפרדה בין קבוצות.

פיצול הדרגתי מתרחש גם כאשר חלק מאוכלוסייה נודד ומבודד, הבדלים מצטברים בנישה החדשה עלולים להוביל לאי־יכולת להעמיד צאצאים עם האוכלוסייה המקורית.

מחקרים עדכניים (2017, 2020) מצאו שבתהליכי התמיינות רבים תת־מין הוא שלב ראשון של מין חדש, במיוחד בעופות וביונקים מעופפים וימיים. אצל יונקים יבשתיים התהליך מורכב יותר, כנראה בגלל מחסומים טבעיים כמו הרים ונהרות.

בעברית למילה "מין" שתי משמעויות בביולוגיה: משמעות של סיווג (כאן) ומשמעות של זוויג (זכר או נקבה). כדי להימנע מבלבול, ביולוגים משתמשים ב"זוויג" למשמעות השנייה. בשפה היומיומית משתמשים לעתים ב"זן" במקום "מין" כדי למנוע בלבול, אך טכנית "זן" היא דרגה טקסונומית נמוכה יותר מהמין.

מין הוא קבוצה של יצורים דומים.

פעם דרגו יצורים לפי המראה שלהם. זה עבד כשההבדלים היו גדולים. אבל כשיצורים נראו כמעט אותו דבר השיטה טעונה שיפור. גם הבדלים בין זכרים לנקבות (דו־צורתיות זוויגית, שוני בין זכר לנקבה) הפריעו.

רבים מגדירים מין לפי רבייה. זה אומר: פרטים מאותו מין יכולים להתרבות יחד ולתת צאצאים פורים. דוגמה: סוס וחמור יוצרים פרד (מִכְלָאָה), אבל פרד בדרך כלל לא יכול להביא צאצאים, לכן סוס וחמור הם מינים שונים. גזעים שונים של כלב עדיין שייכים לאותו מין כי צאצאיהם יוכלו להתרבות.

הגדרה זו לא עובדת תמיד. לא יודעים איך להחיל אותה על מאובנים (כמעט רואים רק שלדים), וגם לא על יצורים שמתרבים בלי רבייה זוגית.

גישה אחרת בוחנת את ההיסטוריה האבולוציונית. מחפשים קבוצות שהן בעלות מוצא משותף. החיסרון הוא שלפעמים אין מספיק מידע על ההיסטוריה.

במאובנים בוחנים שלדים. זה פשוט, אבל לא מראה צבעים או התנהגויות.

ליניאוס המציא לשמות מדעיים שני שמות. האדם המודרני נקרא Homo sapiens.

מינים יכולים להיווצר אם חלק מאוכלוסייה נפרד ונוצרו שינויים במשך זמן. לפעמים שינוי קטן יכול להפריד קבוצות, אם הוא עוזר לשרוד בסביבה.

בעברית "מין" משמעותו סיווג; "זוויג" היא המילה לזכר או נקבה. לעתים משתמשים ב"זן" אבל זו דרגה שונה במדע.