מיקוד אוטומטי

מיקוד אוטומטי (אוטופוקוס, מאנגלית: Autofocus) הוא מנגנון שמאפשר למצלמה למקד את העדשה על עצם באופן אוטומטי, בלי עזרת הצלם.

ברוב המצלמות עם אוטופוקוס אפשר גם לעבור למיקוד ידני. במצלמת רפלקס עם מיקוד אוטומטי נהוג להשתמש בזיהוי פאזות (Phase Detection AF). יש במצלמות אלה מספר נקודות מיקוד; כל נקודה מורכבת מזוג מערכי חיישנים המורכבים משורות או צלבי פיקסלים.

האור הנכנס מפוצל לשתי אלומות, שמגיעות לשני המערכים. המעבד משווה את התמונות משני המערכים ומחשב לאיזה כיוון וכמה להזיז את מישור המיקוד.

השיטה הזו מתחילה גם להופיע במצלמות דיגיטליות ללא מראה. במקרה זה מחליפים בחלק מהפיקסלים את המסנן הצבעוני במסיכה שמכסה חצי מהפיקסל (ימין או שמאל). מדידת הפרשי פאזה בין פיקסלים שכנים עם כיסויים שונים מאפשרת לקבוע את כיוון ותיקון המיקוד.

ברוב המצלמות הדיגיטליות שאינן רפלקסיות, האוטופוקוס פועל בזיהוי ניגודיות (Contrast Detection AF). השיטה משתמשת בפלט הווידאו מהחיישן הראשי. המעבד מזיז את העדשה תוך כדי ניתוח הווידאו, ומחפש את המיקוד שבו הניגוד באזור הנבחר הוא המקסימלי.

מיקוד אוטומטי (אוטופוקוס) עוזר למצלמה להבהיר עצם לבד. אפשר גם לכבות אותו ולעבוד במיקוד ידני.

במצלמות רפלקס משתמשים בדרך כלל בזיהוי פאזות. האור נחלק לשתי קרניים. כל קרן מגיעה לחלק אחר של החיישן. המצלמה משווה את שתי התמונות ומבינה לאן להזיז את העדשה.

במצלמות ללא מראה עושים דבר דומה. חותכים חלק מהמסנן הצבעוני ומכסים חצי מהפיקסלים. כך אפשר למדוד הבדל פאזה ולקבוע כיוון תיקון המיקוד.

ברוב המצלמות הדיגיטליות שאינן רפלקסיות המיקוד עובד בזיהוי ניגודיות. המצלמה מזיזה את העדשה ומחפשת רגע שבו התמונה הכי חדה.