מיתוג מנות

מיתוג מנות (Packet switching) היא שיטה להעברת נתונים ברשתות תקשורת. ההודעה מתחלקת ליחידות קטנות שנקראות מנות. בכל מנה יש כותרת (Header), מידע עם כתובת המקור, כתובת היעד ונתוני בקרה. הכותרת מאפשרת לרשת לנתב כל מנה בלי מסלול קבוע מראש.

בשונה ממיתוג מעגלים, לא מוקצה ערוץ תקשורת ייעודי למשך כל השידור. קווי התקשורת שיתופיים ודינמיים, ולכן כל מנה יכולה לעבור במסלול שונה. הבחירה במסלול מתבצעת לפי עומסי הרשת ואלגוריתמי ניתוב.

בצמתים של הרשת נבדקת תקינות המנה. המנות מועברות מצומת לצומת עד ליעדן. במקום היעד משחזרים את ההודעה השלמה מתוך המנות שהגיעו.

יצירת המנות נעשית בשכבת התעבורה של מודל OSI (השכבה שמטפלת בהעברת המידע בין תוכנות). בשכבת הרשת מוסיפים למנה את הכותרות הדרושות לניתוב.

רשת כזו מחלקת את הנתונים למנות ושולחת אותן באופן עצמאי. רשתות אלו בנויות לעתים קרובות בטופולוגיית אריג (mesh), שבה כל צומת מחובר למספר צמתים אחרים. הטופולוגיה הזאת מוסיפה אמינות, כי קיימים מסלולים חלופיים אם קו אחד מתקל.

הרעיון הוצע בתחילת שנות ה־60 על ידי דונלד דייוויס ופול ברן. תקנים מרכזיים למימוש מיתוג מנות כוללים Ethernet, X.25 ו‑Frame Relay. רשת האינטרנט פועלת במיתוג מנות.

מיתוג מנות היא שיטה לשלוח מידע ברשת. המידע נחלק ל"מנות". מנה היא יחידה קטנה של נתונים.

לכל מנה יש כותרת. כותרת היא תווית עם מי שלח ומי מקבל. הכותרת עוזרת למנה למצוא את דרכה.

לא צריך למסלול קבוע בין המחשבים. כל מנה יכולה לבחור דרך אחרת להגיע. בצמתים בודקים שהמנה לא פגומה. בסוף מרכיבים את כל המנות חזרה להודעה אחת.

ברשת כזו כל מחשב מחובר לכמה מחשבים אחרים. אם קו אחד לא עובד, המנות עוברת בדרך אחרת. בציירים לפעמים מייצגים את הרשת כ"ענן".

הרעיון נוצר בתחילת שנות ה־60 על ידי דונלד דייוויס ופול ברן. גם האינטרנט עובד כך. תקן ידוע הוא Ethernet.