מיתולוגיה מצרית היא אוסף סיפורים דתיים שהמצרים העתיקים השתמשו בהם כדי להבין את העולם.
הסיפורים האלה מופיעים בכתבים, באמנות ובטקסים, אך ברוב המקרים שוררים רק קטעים ורמזים, לא גרסאות ארוכות ומסודרות.
הסביבה, הנילוס, השמש והמדבר, השפיעה עמוקות על רעיונות המיתולוגיה.
המצרים התארו עולם שנולד מתוך מים קדמוניים בשם נון.
בכמה מסורות האל הראשון נברא בעצמו: אתום או רע, תלוי בגרסה.
אתם מכירים שמות כמו שו (אוויר), תפנוט (לחות), גב (אדמה) ונות (השמים).
הרעיון המרכזי הוא שהבריאה הפרידה בין סדר לכאוס.
מאעת (m3ˁt) הוא רעיון של סדר ויציבות.
המיתוסים מסבירים איך הסדר נוצר ואיך צריך לשמרו.
פרעה נחשב לשומר המאעת על פני האדמה.
ישנם כמה פרקים חוזרים ונשנים במיתוס המצרי:
- סיפורי הבריאה שמסבירים את מקור העולם.
- שלטונו של אל השמש רע, שמייצג סדר וירידתו לשמיים.
- מיתוס אוסיריס שסביב מותו, תחייתו וירושת המלכות.
בגרסה נפוצה אתום יוצר את עצמו מתוך נון, ובורר מתוך עצמו את שו ותפנוט.
שו ותפנוט מפרידים בין השמים לבין הארץ.
כך נולדו אלים נוספים ונקבע הבסיס למאעת.
המיתוס מסביר מדוע יש מחזורים טבעיים כמו זריחת השמש והשיטפונות.
אל השמש רע שולט על העולם בגרסאות מוקדמות.
לימים רע נסוג לשמים וממשיך במסעו היומי.
בלילה הוא עובר בדואת (Duat), עולם הלילה שמתפקד כאזור של חידוש.
במהלך המסע הוא מתמודד עם כוחות כאוס כמו אפופיס, נחש שמאיים על היקום.
הניצחון על הכוחות האלה הוא דרך להבטיח את המשך המאעת.
אוסיריס מייצג מלכות ופוריות.
לפי המסורת הוא נפגע על ידי אחיו סת.
אשתו איסיס משחזרת את גופו ומחייה אותו כדי שילדיהם יירשו את המלוכה, הורוס.
המאבק בין הורוס לסת מסמל המאבק על החוק והסדר.
עין הורוס היא סמל לשיקום ולריפוי.
הפרטים משתנים ממקור למקור. הרבה גרסאות סותרות מתקיימות יחד.
המיתוסים הם מטאפוריים, הם משתמשים בדימויים כדי להסביר כוחות טבע וחוקים חברתיים.
כך כל פולחן מקומי יכול לפתח גרסה משלו.
העדויות כוללות כתבי פירמידות, כתבי ארונות קבורה, פפירוסים, עיטורים במקדשים וקמעות.
כתבים אלה כתובים בחלקם לטקסים, בחלקם לספרי קבורה, ובחלקם לסיפורת.
רוב הציבור היה אנאלפביתי; ייתכן שהיו מסורות שבעל פה שהשלימו את החסר.
המיתולוגיה השפיעה על טקסים, אמנות, פולחן ומעמד המלך.
טקסים נועדו לעורר אירועים מיתיים ולחדש את המאעת.
סמלים מיתיים הופיעו במקדשים, בקברים ובקמעות.
בספרות השתמשו במיתוסים גם לצורכי בידור והוראה.
הסיפור המצרי על הבריאה, הירידה לשמים של רע ומיתוס אוסיריס הסבירו את מחזורי הטבע,
הייחוס האלוהי של המלוכה ותפקיד הטקסים בשימור היציבות. אלה הם היסודות שהמיתולוגיה העניקה לחיים הדתיים והחברתיים במצרים העתיקה.
מיתולוגיה מצרית היא אוסף סיפורים שהמצרים העתיקים אממו כדי להסביר את העולם.
הם כתבו וקישטו אותם בקברים ובמקדשים.
לפי סיפור אחד היה מים קדמוניים בשם נון.
מתוך נון נברא אל ראשון, אתום או רע.
לאחר מכן נולדו שו (אוויר) ותפנוט (לחות).
הם הפרידו בין השמים (נות) לאדמה (גב).
כך נוצר סדר בעולם.
אל השמש רע שוטה בשמים ומאיר את היום.
בלילה הוא נכנס לעולם הלילה הנקרא דואת.
שם הוא מתמודד עם נחש גדול ששמו אפופיס.
כאשר רע מצליח, האור חוזר ביום הבא.
אוסיריס היה אל שבילה על הארץ ואהב את היבולים.
הוא נפגע על ידי סת. איסיס (אשתו) מצאה אותו ועזרה לו.
איסיס יולדת את הורוס, שבסוף נלחם בסת.
ניצחונו של הורוס מראה שחזרה של הסדר חשובה.
=מה זה מאעת?
מאעת זה שם לסדר ולטוב בעולם.
הפרעה בעזרת הטקסים עוזר לשמור על המאעת.
=למה זה חשוב?
המיתוסים עוזרים להסביר את זריחת השמש, השיטפון של הנילוס
ואיך צריך להתנהג כדי שהכול יפעל טוב.
הם מופיעים בציורים, בפפירוסים ובקמעות.
כך המצרים זכרו ושמרו על הדברים החשובים להם.
תגובות גולשים