מיתולוגיה פרסית

מקורה של המיתולוגיה הפרסית נמצא באווסטה, הספר הקבוע לזרותוסטרא (נביא זרתוסטרא). המאורעות מתוארכים לשורשי המאה ה־8 לפני הספירה, ויש שראו בהם אף תקופות מוקדמות יותר. דת זרתוסטרא הייתה הדת השלטת בפרס עד המאה ה־7 לספירה, כשהאסלאם תפס את מקומה. הבסיס המחשבתי של המיתוס הוא דואליזם, רעיון שמציג את היקום כזירה של מאבק תמידי בין הטוב לבין הרע.

בימי האסלאם ננטשה האלילות באופן רשמי, אך המיתוסים העממיים המשיכו להתפתח. המשורר פירדוסי (מחבר השאהנאמה, ספר המלכים) חידש והעביר קדימה רבות מהאגדות הפרסיות העתיקות.


אהורה מאזדה הוא האל הטוב הראשי. אהורה מאזדה מתואר כבורא ומנהיג הטוב. לעומתו עומד אנגרה מאינו, רוח הרע, כוח אפל שמוליד שדים ומאבק בטוב. באווסטה תיאור הבריאה מפורט. האש מקבלת מקום מרכזי; מתוארים חמישה סוגי אש, שלכל אחד מהם קדושה שונה.

עוד מתואר כיצד נוצרו החיות: אהורה מאזדה יצר שור מפלצתי, שבתום מאורע אחד נהרג בידי אל אחר ודרכו פרצו כל היצורים החיים. בני האדם נוצרו מאוחר יותר: רוח האדם התקיימה אלפי שנים לפני שגופו עוצב מזיעתו של אהורה מאזדה. לא כולם שמרו על נאמנות לטוב; חלקם עברו לשורות אנגרה מאינו. באחרית הימים יופיע מושיע שימוטט את ממלכת הרוע.

השליט יימה (הרועה הגדול) היה הראשון אליו נגלה אהורה מאזדה. יימה שלט במשך אלף שנים. כל 300 שנה גדל מספר התושבים, ואז ציווה עליה להתרחב בשליש. לאחר מכן התבטאה אזהרה לגבי מבול של שלג גדול. הורה היה להכין תיבה ולמלאה במיטב המינים, בפירות ובעצים. בתיבה נוצרה מציאות של חיים ושימור למשך ימים רבים.


עלילות השאהנאמה של פירדוסי כוללות אגדות שאירועיהן קדם־דת זרתוסטרא. אחת מהן היא המיתוס על רוסתם וסוהראב. רוסתם נולד לאמו הנסיכה רודאבה באמצעות חתך קיסרי שבו השתמשו במשחת פלאים. גדל להיות גיבור־לוחם.

בנסיבות אישיות הודלקו קשרים רומנטיים ונישואין קצרים לפני שברוסתם שב למלחמות. הוא השאיר לאשתו קמע ובה הוראה: אם ייוולד בן, לקשור את הקמע על זרועו. אמה של הקטין, מחשש שהאב ייקח אותו למלחמות, שלחה לרוסתם ידיעות שווא על לידת בת.

סוהראב, הילד, גדל וגמלה בו תשוקה לתהילה. בגיל צעיר הצטרף לצבא המלך אפרסיאב כדי למצוא את אביו ולזכות בכבוד. בקרב שבו נפגשו המחנות, רוסתם, שהציג את עצמו כמשרתו, נאלץ להיאבק בסוהראב. שניהם לא זיהו זה את זה. אחרי קרבות ממושכים נפל סוהראב מפגיון רוסתם. בעתה אמר סוהראב את שמה של האב: "רוסתם". רק אז התבררה האמת, ורוסתם נכלא ביאוש על מות בנו. הסיפור מדגיש טעויות זהות, גורל וכאב הנובע מהמריבה בין כבוד למשפחה.

המיתולוגיה הפרסית החלה בספר קדום שנקרא אווסטה. אווסטה הוא ספר דתי של נביא בשם זרתוסטרא. זה קרה לפני אלפי שנים.

הרעיון המרכזי הוא שיש מאבק בין טוב ורע. האל הטוב נקרא אהורה מאזדה. אהורה מאזדה הוא הבורא. מולו עומדת רוח רעה בשם אנגרה מאינו. רוח רעה הם יצורים רעים שנלחמים בטוב.

באווסטה יש סיפורי בריאה. האש חשובה, ויש לה חמש צורות שונות. החיות נוצרו מכוח מיוחד אחרי שור גדול שנהרג. בני האדם נוצרו אחרונים; נשמת האדם התקיימה לפני שהגוף נוצר מזיעה של אהורה מאזדה. בסוף יופיע מושיע שינצח את הרוע.


יימה היה שליט גדול ורועה צאן. הוא קיבל הוראה להכין תיבה גדולה. בתיבה הכניסו את המינים הכי טובים, פירות ועצים. אחרי זה היו חיים טובים בתיבה לתקופה ארוכה.


בסיפור של פירדוסי רוסתם הוא גיבור אמיץ. אמו של סוהראב ילדה אותו אחרי שמתוחכם. סוהראב רצה למצוא את אביו. הוא הצטרף לצבא של אויב, כדי להילחם ברוסתם ולפגוש אותו.

אב ובנו נאבקו מבלי לדעת מי הם זה לזה. בסוף רוסתם פגע בסוהראב. כשהילד מת, הוא אמר את שם אביו: "רוסתם". אז רוסתם גילה שזה בנו ונעצך מאוד. הסיפור מדבר על זהות, טעות וכאב.