מכונת צילום

מכונת צילום היא מכונה שמעתיקה דפים או תמונות על נייר, בעותק יחיד או בריבוי עותקים, בצורה יעילה וזולה.



מכונת הצילום הומצאה על ידי צ'סטר פ. קרלסון, עורך דין וממציא חובב. הוא היה זקוק לשיטה להעתקת מסמכים רבות כי עבד עם תרשימים וכתב יד. קרלסון סבל מדלקת מפרקים, והקשה עליו להעתיק את המסמכים באופן ידני. הוא חיפש פתרון זול ופשוט יותר משיטות פיתוח תמונות.

קרלסון פיתח שיטה מבוססת פוטו-מוליכות (שינוי תכונות חשמליות של חומר כאשר הוא נחשף לאור). בשנת 1937 רשם פטנט ראשון. ב-1938 הצליח בצילום ניסיוני עם לוחית אבץ מצופה גופרית, אבקה ונייר שעווה.

התעניינות תעשייתית הייתה נמוכה במשך שנים. ב-1944 מכון Battelle השקיע בפיתוח ההמצאה. בהמשך, חברת Haloid (עם ג'ון דסאור) לקחה את הפרויקט ופיתחה את המוצר. המונח שונה לזירוגרפיה (Xerography, משמעות המילה ביוונית: "כתיבה יבשה"), והמכשירים נקראו "זירוקס".


זירוגרפיה היא השם לטכנולוגיה שמאפשרת העתקה של מסמכים ותמונות באמצעות תהליכים חשמליים ואור. בשפה העברית נשמר הכתיב "זירו-" בעקבות השם המסחרי זירוקס.


העיקרון הבסיסי הוא שפוטו-מוליכות משנה את המטען החשמלי בחלקים של משטח כאשר הם נחשפים לאור. שימוש בחשמל ובאבקת טונר (אבקה שמשמשת כ"דיו") מאפשר העתקה מהירה.


מכונות צילום מסחריות הופיעו לראשונה ב-1949. בתחילה הן היו יקרות ומסורבלות. ב-1960 יצא דגם 914, שהיה נוח ומהיר יותר, ומהר מאוד עלו המכירות. ב-1961 שינתה חברת Haloid את שמה לזירוקס בגלל ההצלחה.


בעידן של משרד ללא נייר השימוש הצטמצם, אבל מכונות צילום עדיין נפוצות במשרדים ובחינוך. רבות מהמכונות המודרניות משלבות סורק ומדפסת לייזר, כלומר מעבר לצילום דיגיטלי.



התוף (גליל שפניו נצברים במטען חשמלי), נורה/סורק, אבקת טונר ("דיו" אבקתי), גלגלות העברת נייר ותנור הממזג את הטונר על הנייר.


הדף המיועד מונח על לוח הזכוכית. התוף נטען במטען חיובי באופן אחיד. נורה או מקור אור סורקים את הדף. האור משפיע על פני התוף והמטען משתנה באזורי האור. באזורים שהיו כתובים, המטען נשאר חיובי.

אבקת טונר נצמדת לאזורים בהם המטען נשאר חיובי. הנייר עצמו נטען בחשמל ונע בין התוף לגלגלת. הנייר מושך את הטונר מהתוף, כי הטונר בעל מטען הפוך. לאחר מכן הטונר מודבק לנייר באמצעות חום ולחץ בתנור קטן. לבסוף התוף מנוקה והמטען עליו מופרק כדי להתחיל העתק נוסף.

מכונת צילום מייצרת עותקים של דפים או תמונות על נייר.


המציא את השיטה צ'סטר קרלסון. הוא רצה להעתיק מסמכים בקלות. בתחילה החברות לא רצו להשקיע.


ב-1937 קרלסון רשם פטנט. בניסוי ב-1938 הוא הדגים איך אור ואבקה יוצרים העתק.


זירוגרפיה זה השם לטיפול שמעתיק מסמכים בעזרת חשמל ואור. החברה שייצרה את המכונות קראה להן "זירוקס".


כיום אנשים עובדים יותר בלי נייר, אבל מכונות צילום עדיין שימושיות בבתי ספר ובמשרדים.



מניחים את הדף על הזכוכית. אור בסורק משפיע על משטח שמחזיק מטען חשמלי. אבקת טונר (אבקה כמו דיו) נדבקת לחלקים הכהים. הדף עובר ליד המשטח והטונר עובר לנייר. חום מדבק את הטונר לנייר. בסוף המכשיר מנקה את המשטח ומוריד את החשמל, כדי להכין העתק חדש.