מכלית נפט

מכלית נפט היא אוניית משא מיוחדת לשינוע נפט בתפזורת. יש שתי קבוצות עיקריות: מכליות לנפט גולמי, המובילות נפט ישירות מבתי ההפקה לבתי זיקוק, ומכליות לתזקיקי נפט, שמעבירות מוצרים מעובדים מבתי הזיקוק לצרכנים. מכליות מסווגות לפי גודלן; יש קטנות לשיט נהרות וחופים, ויש "מכליות-על" ענקיות שמגיעות למאות אלפי טונות במעמס. שינוע בנפט במכליות יעיל וזול, ושינוע זה עומד רק אחרי צנרת מבחינת עלות.

הסחר המסחרי בנפט החל באמצע המאה ה-19. בתחילה שינעו נפט בחביות עץ, שהיו כבדות ויקרות. מהר נבנו צינורות ומכליות ייעודיות. כבר ב-1863 נבנו המכליות הראשונות במפלגת מפרש, ואחר כך הוכנסו מכליות קיטור ודיזל.

לודוויג נובל היה חלוץ בפיתוח מכליות בעלות הנעה עצמית. הוא פיתח את המכלית זורואסטר ב-1878. נובל שיפר את מבנה המכלים ופקח על בעיות בטיחות כמו הפרדה בין דליפות לחדר המכונות. לאחר אסון התפוצצות של מכלית בבאקו, שיפר את שיטת הטעינה עם צינורות גמישים.

בסוף המאה ה-19 הופיעה תחרות מיצרניות אירופאיות. חברות כמו זו של מרקוס סמואל (שהפכו אחר כך לרויאל דאטש) ניצלו מעבר בתעלת סואץ כדי לשווק נפט לאסיה ולשבור חלק מהשליטה של סטנדרט אויל.

במלחמת העולם הראשונה והלאה הפכו מכליות מטרה חשובה בצוללות. בארצות הברית בנו מכליות רבות כדי לשמר אספקת דלק. במלחמת העולם השנייה שיחקו מכליות דגם T2 תפקיד מרכזי בהובלת דלק.

לאחר מלחמת העולם השנייה גדלו המכליות בהדרגה. בשנות ה-70 נבנו מכליות ענק באורך מעל 400 מטר ובמעמס מעל 500,000 טון. המכלית הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם הייתה Seawise Giant, עם מעמס של כ-565,000 טון. בשנים מאוחרות יותר נבנו מכליות ענק עם גוף כפול, שבו קיימת שכבה נוספת בין הנפט לים, לשיפור הבטיחות.

חברות פיתחו שיטות להערכת מחירי הובלה ולמיון המכליות לפי מעמס. הקטגוריות השתנו עם השנים בעקבות עליית הגדלים.

במאה ה-21 חלקן של מכליות בצי הסוחר גדול מאוד. המעמס הכולל של מכליות עלה במאות אחוזים מאז 1970.

בשנה אחת בשנות ה-2000 שונעו מיליארדי טונות נפט במכליות. רוב המטען הוא נפט גולמי; שארו תזקיקים.

אוניות רשומות במדינות שונות ונושאות דגל ימי. מדינות מסוימות, כמו פנמה וליבריה, מדורגות בראש הרשומות כי הן מציעות רישום פתוח.

הגיל הממוצע של מכליות נכון ל-2005 היה כ-10 שנים. כשהן מסיימות שירות, נשלחות לגריטה. אתרי פרוק עיקריים היו בהודו ובבנגלדש.

מכלית מודרנית מחולקת למכלים פנימיים מרובים, ומחיצות משפרות יציבות ובטיחות. בחזית ובאחור יש חללים שאינם לאחסון נפט.

"גוף אחוד" הוא דופן אחת שמפרידה בין הנפט לים. "גוף כפול" משמעותו שיש שתי דפנות ורווח ביניהן. גוף כפול מפחית סיכון לדליפה בעת שפיכה או מגע עם שרטון, ולכן רבים עברו לעיצוב זה לפי תקנות בינלאומיות.

"גז אדיש" הוא גז שפוחת חמצן באוויר במכלים. המטרה היא למנוע הצתה של אדי פחמימנים (אדי הנפט). מערכת זו מורידה את אחוז החמצן למטה מ-5% וכך מבטיחה סביבה שאינה דליקה בעת ריקון ומילוי.

טעינה ופריקה נעשות לפי נהלים קפדניים. אפשר לחבר את המכלית לרציף, למצוף חיצוני או להעביר מטען בין שני כלי שיט באמצעות צינור גמיש. לפני כל פעולה נערכים תכנונים, בדיקות ורשימות בטיחות.

קברניט האונייה חייב להכין תכנית פעולה ולנהל ישיבת תיאום עם הנמל. קיומה של "הצהרת ביקורת" (DOI) או "רשימת בטיחות אונייה/חוף" ברור וכולל בדיקות חיבורים, ציוד חירום ושפה משותפת לתקשורת.

הטעינה מתחילה בקצב נמוך ובניטור צמוד של רמות במכלים. נשאבים מים זיבורית (מי ים) לשמירה על שוקע מתאים. יש לפחות שני אמצעי מדידה לנפח בכל מכל.

במהלך פריקה משתמשים במשאבות האונייה. גם כאן מתחילים בלחץ נמוך ועולים בהדרגה. הצוות שולט בפתיחה וסגירת שסתומים ומתאם עם מתקני החוף.

יש לנקות מכלים כדי לשנות מוצרי מטען או להסיר שאריות צמיגיות. יש מערכות שטיפה מיוחדות שמחממות ומתיזות נפט גולמי כדי לשחרר שאריות. לאחר השטיפה מנקים את האוויר במכל עם גז אדיש ואז מאווררים לפני כניסת צוות.

התבקעות עלולה לגרום לזיהום סביבתי חמור. אסונות בולטים כללו את Torrey Canyon (1967), Amoco Cadiz (1978) ו-Exxon Valdez (1989). מקרים אלה חיזקו תקנות ומדיניות בטיחות בעולם.

אנשי צוות חשופים לאדי נפט ועשויים להיחשף לחומרים מסרטנים, בעיקר בעבודות תחזוקה וצביעה. נדרשת עמידה בתקני בטיחות ורפואה תעסוקתית.

מכלית נפט היא אונייה גדולה שנושאת נפט בנפח רב. יש מכליות שנושאות נפט גולמי מהשדה לבתי זיקוק. יש אחרות שמובילות מוצרים מעובדים מהזיקוק לצרכנים.

מעמס הוא כמה טון האונייה יכולה לשאת. יש מכליות קטנות ויש "מכליות-על" ענקיות שמגיעות למאות אלפי טונות. המכלית הגדולה ביותר שנבנתה נקראה Seawise Giant.

היסטוריה קצרה:
בתחילת הדרך העבירו נפט בחביות עץ. אחר כך התחילו לבנות מכליות מיוחדות. האחים נובל פיתחו דגמים מוקדמים ושיפרו בטיחות.

בטיחות וסביבה:
מכליות עלולות לדלוף. דליפות יוצרות זיהום בים ופוגעות בבעלי חיים. תאונות חשובות שגרמו לשינוי בחוקים כוללות את Torrey Canyon, Amoco Cadiz ו-Exxon Valdez. בעקבותיהם החמירו כללים לבנייה ולהפעלה.

איך מטפלים בנפט במכלית:
טוענים ומפרקים נפט עם צנרת ומשאבות. נוקוּת המכלים חשובה כדי לשנות סוגי נפט. לפני כניסת אנשים למכל מנקים את האוויר עם "גז אדיש", זהו גז שמוריד את החמצן ומונע הצתה.

חיים על המכלית:
אנשי הצוות עובדים עם כללים ברורים. הם נושאים ציוד מגן בעבודות מסוכנות. יש תקנים שאוסרים חשיפות מסוכנות לאורך זמן.