מכרז

מכרז הוא הליך שבו מזמינים הצעות לביצוע פרויקט, לאספקת מוצרים או שירותים, או למכירת נכס. המטרה היא ליצור תחרות בין מציעים, כדי להשיג תוצאה הוגנת, שקופה וטובה עבור המוזמין. ההסכם בין הצדדים נחתם רק לאחר קבלת הצעה וזכייתה; לעיתים יש כמה זוכים.

בתנאי המכרז מקצים משקלים שונים לחלקים בהצעה, למשל לאיכות ולמחיר, ומחשבים ניקוד משוקלל. לעיתים מתקיים משא ומתן או התמחרות נוספת בין מציעים.

נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר הגדיר שתי תכליות עיקריות: (א) האינטרס הציבורי, להבטיח ממשל תקין על ידי מתן סיכוי שווה והוגן לכל המתמודדים; (ב) האינטרס העסקי, להשיג איכות טובה ביותר תמורת מחיר נמוך ככל האפשר, תוך שימוש מושכל במשאבים.

במכרזים רבים נדרשים מציעים לעמוד בתנאי סף (דרישות מינימום). הזכייה נקבעת לפי דירוג או ניקוד שמשקלל את היכולת והמחיר. יש מכרזים שבהם המחיר נקבע מראש, ויש מכרזים פתוחים וסגורים. בחלק מהמכרזים מתקיים שלב משא ומתן לאחר הגשת ההצעות.

מכרזים נחקרו במסגרת תורת המשחקים ויש מודלים שונים, כמו מכרז סגור מחיר ראשון או מחיר שני.

מדד אלטמן הוא כלי פיננסי שמודד איתנות כלכלית. במכרזים רבים דורשים ערך Z גדול מ-2.99 כדי להראות שהמציע יציב כלכלית. דוגמאות לשימוש במדד נמצאו במכרזים של משרד הכלכלה ובמכרז של שירותי כבאות ב-2020.

מודל זה מיועד למקרים של "מחירונים בלתי גלויים", כאשר לכל מציע מחירונים שונים לחלקים ושירותים. התהליך כולל: 1) המצאת מחירון עם הנחות; 2) חישוב ציוני תקן למחירונים; 3) חישוב חציון המחירים לחלקים בעלי ציון תקן חיובי. כך מצמצמים שונות בין מחירונים ומקטינים את הסיכון למניפולציה.

גופים ציבוריים בישראל חייבים בדרך כלל לפרסם מכרזים לפי חוק חובת מכרזים, התשנ"ב, 1992, ותיקוןיו. גם רשויות מקומיות מחויבות בפרסום לפי פקודת העיריות. פסיקות בתי המשפט עיצבו את דיני המכרזים, כאשר פסקי דין מרכזיים שינו את מקום הדיון והכללים המשפטיים.

התקנות מפרטות כ־30 מקרים שבהם ניתן פטור מחובת מכרז, אך הגוף הציבורי חייב לבדוק האם מכרז אפשרי גם כשיש פטור. במקרה של ספק אם יש רק ספק יחיד, השופט חנן מלצר הורה על זהירות מפני שימוש לרעה בפטור זה.

מחיר נמוך מאוד עלול להצביע על חוסר רצינות או על חוסר ביכולתו של המציע לעמוד בעבודתו. שופטים הדגישו שיש לבדוק אם מציע יכול לקיים את ההתחייבות. הצעות זולות מאוד בחומרים מרכזיים עלולות לפגוע באיכות ובבטיחות.

במכרזים ציבוריים נהוג לדרוש ערבות בנקאית. סיבות לכך: להבטיח סכום לפיצוי במקרה של פרישה, להראות איתנות כלכלית, להרתיע התנהגות בעייתית, ולוודא רצינות. כאשר הערבות נמוכה מהנדרש, ההצעה נפסלת. יש ויכוח משפטי על טעויות בערבויות והאם לפסול הצעות בגללן.

מכרז תפור הוא מכרז שנוסחו תנאיו כך שרק מועמד ספציפי יכול לעמוד בהם. מדובר בעשיית עיוות בתהליך. לרוב התוצאה היא ביטול המכרז או פיצוי לנפגע; לעיתים נדרש הליך פלילי רק כשמוכח קשר עסקי או משפחתי חזק. דו"ח מבקר מצא מקרים רבים של הליכים מהסוג הזה, בעיקר במכרזי כוח אדם, ויש ניסיון לרפורמות.

לסיכום, מכרז נועד ליצור תחרות הוגנת ושקופה. החוק, התקנות והפסיקה מנסחים כללים וחריגים, ויש כלים בדיקה כלכליים וטכניים כדי לוודא שיש שוויון, איכות ורצינות במתמודדים.

מכרז הוא קריאה להצעות עבור עבודה, שירות או מוצרים. המוזמן בוחר את ההצעה הטובה ביותר, ואז חותמים על חוזה.

מטרת המכרז היא ליצור תחרות הוגנת ושקופה. כך הציבור מקבל תמורה טובה למחיר ששולם.

יש שתי מטרות עיקריות: הוגנות לכל המעוניינים, ואיכות טובה במחיר נמוך.

לפעמים צריך להוכיח יכולת לפני שמגישים הצעה. יש מכרזים פתוחים ויש כאלה שבהם עושים משא ומתן אחרי ההצעות.

מדד אלטמן הוא מבחן כלכלי שמראה אם חברה יציבה. במכרזים דורשים ערך גבוה כדי לדעת שהמציע חזק.

מודל זה משמש כשכל מציע שולח מחירי חלקים שונים. מחשבים ציונים ואז חציון, כדי להקטין פערים ולמנוע רמאות.

לפעמים יש פטור, כמו כשהשירות יכול לתת רק ספק יחיד. אבל צריך זהירות שלא להשתמש בפטור לרעה.

מחיר נמוך מדי עלול להלחיד בעיות. צריך לבדוק אם המציע יכול לספק את מה שהבטיח.

במכרזים דורשים לעתים ערבות בנקאית. זה כסף שמבטיח שהמציע רציני ויכול לעמוד בהתחייבויות.

מכרז תפור הוא כשהתנאים נכתבו כך שרק מישהו אחד יכול לזכות. זה לא הוגן ולעתים מבטלים את המכרז או נותנים פיצוי למי שנפגע.