מכשפה היא אישה העוסקת בכישוף. כישוף הוא ניסיון לשנות או להשפיע על המציאות בעזרת כוחות מיוחדים או טקסים.
במערב נתפסו מכשפות לעיתים כאיום על השלטון, הדת והמדע. פעולות כמו שימוש בצמחי מרפא, שלעיתים השפיעו על התודעה, זוהו עם כישוף. לאורך ההיסטוריה נשים רבים הואשמו בכישוף ונרדפו. האשמות כאלה הובילו להוצאות להורג בתקופות שונות, ובמהלך ציד המכשפות מתו אלפי אנשים; הערכות מדברות על עשרות אלפי מקרי מוות.
אירועים בולטים כוללים את ציד המכשפות בסיילם (1692). בחוק האנגלי נאסר ציד מכשפות ב-1735. מקרים מאוחרים כוללים אנשים שהורשעו ב־1944 בבריטניה, וגם אנה גולדי שהוצאה להורג בשווייץ ב־1782 ואז זוכתה רק ב־2008.
גם במאה ה-20 נרשמו מעצרים והרשעות של מדיומים ומטפלים רוחניים. למשל, הלן דאנקן הועמדה לדין בבריטניה ב-1944 לפי חוק ישן נגד כשפים, ונידונה למאסר. ג'יין יורק הוטלה עליה קנס והיא הפסקה לקיים סיאנסים.
בתרבות היהודית והמקראית יש איסור על כישוף. בתנ"ך ובמשנה מוזכרות נשים העוסקות בכשפים, וההלכה דנה בסכנות ובאופנים שבהם זה נתפס. חלק מהטקסטים מציינים שכוחות כאלה מיוחסים בעיקר לנשים.
בפולקלור קיימים שני תיאורים מרכזיים: מכשפה זקנה ומכוערת, חובשת מצנפת ורוכבת על מטאטא; ומכשפה צעירה ויפה, שמפתה ומשתמשת בכוח קסם. לעתים דמות אחת עוברת מיפה לזקנה ולהפך. מעשיות רבות מציגות אותה כמבודדת, ביישוב או בבקתה ביער.
חוקרים מצביעים על כך שהתיאורים האלה גם שימשו ללחוץ חברתית על נשים שאינן פועלות לפי הנורמה.
פסיכולוגים כמו ברונו בטליים ראו במכשפה דמות המייצגת פחדים ותסכולים של ילדים כלפי מבוגרים סמכותיים. הדמות מאפשרת לילד להתמודד עם רגשות כעס או אשמה כלפי ההורים.
בספרות ובקולנוע מכשפות מופיעות בתפקידים שונים. יש מכשפות רעות ומכשפות טובות. מאז שנות ה־60 נוצר שינוי: סדרות כמו "מכושפות" ו"סברינה" מציגות מכשפות כחלק מהחברה, ולעתים כגיבורות. סיפורים מפורסמים נוספים הם "הקוסם מארץ עוץ" ו"הארי פוטר", וכן עיבודים מודרניים המחזירים פרספקטיבה על דמויות כמו אלפבה מ"המרשעת".
בספרות ובשירה הישראלית מופיעות דימויים של מכשפות, כמו בספרי רחל חלפי ויצירות פנטזיה של יהודית קגן. קיימת גם להקת רוק בשם "הלהקת המכשפות" ושירים בעברית המשתמשים בדימוי המכשפה כדי לדבר על נשים, כוח ומיניות.
מכשפה היא אישה שעוסקת בכישוף. כישוף זה ניסיון לשנות דברים בעזרת קסמים או טקסים.
לפעמים אנשים חשבו שמכשפות מזיקות. אנשים האשימו נשים ועודדו משפטים ונידונים. באגדות ובמציאות זה הוביל לרדיפות אימתיות.
גם לפני כמה דורות עדיין עצרו מדיומים ונאשמו בכשפים. כמה נשים נענשו או קיבלו קנסות.
ביהדות ובמקרא כתוב שאסור לעסוק בכשפים. יש טקסטים שבאמת מזהירים מפני זה.
בעטיים של ספרים וסיפורים מכשפה יכולה להיראות כזקנה עם מטאטא ובקתה ביער. לעומת זאת, לפעמים היא צעירה ויפה. בשתי המידות היא בדרך כלל דמות חזקה ומסתורית.
היום יש סיפורים שבהם מכשפות טובות שעוזרות לגיבורים. דוגמאות מפורסמות הן "הארי פוטר" ו"סברינה". יש גם ספרים שמספרים סיפור אחר של מכשפות, ומראים שהן לא תמיד רעות.
בקולנוע ובספרות בישראל מופיעות מכשפות גם כן. יש שירים וספרים שעוסקים בדמות הזו.
תגובות גולשים