ציטוקינין הוא שם כללי לקבוצת הורמונים צמחיים. הם משמשים להכוונת גדילה ולחלוקת תאים (חלוקת התא היא תהליך שבו תא מתחלק לשני תאים).
יש שני סוגים עיקריים של ציטוקינינים, שהם שונים בכימיה. אחד מהם מבוסס על בסיס הנקרא אדנין (Adenine), שהוא חלק מ‑DNA ו‑ATP. הסוג השני מבוסס על שתנן (חומר חנקני קטן שמופיע בשתן). למרות ההבדל הכימי, שני הסוגים עובדים בצורה דומה בצמחים. ציטוקינינים נמצאים גם בפטריות, בחיידקים ובחיות.
הציטוקינין הראשון שזוהה נקרא קינטין. ההורמון החשוב ביותר הוא זיאטין (Zeatin), שהתגלּה בתירס ששם המדעי הוא Zea mays. השם "ציטוקינין" מגיע מהמילה ציטוקינזה, כלומר חלוקת התא, כי ההורמון מעודד תהליך זה.
תפקידים עיקריים: הם מעודדים צמיחת גבעולים וענפים משניים. הם מדכאים צמיחת שורשים. הציטוקינינים מקדמים פוטוסינתזה (יצירת מזון מהאור) וסינתזה של כלורופיל (החומר שגורם לעלים להיות ירוקים). הם גם מעודדים בניית כלי העברה בצמח - שיפה (מעבירה מזון) ועצה (מעבירה מים), ועוזרים לעכב הזדקנות של הצמח.
בניגוד לאוקסין, ציטוקינין מפחית את הדומיננטיות הקודקודית (האופן שבו הגבעול הראשי שולט בצמיחה). עודף ציטוקינין יכול לגרום ל"מטאטא המכשפה", צמיחה אסימטרית של ענפים בדמות שיח, שנגרמת על ידי פתוגנים כמו פיטופלזמה או פטריות שמגרות ייצור הציטוקינין.
ציטוקינין הוא הורמון בצמחים. הורמון הוא חומר שבוחר מה הצמח יעשה.
יש שני סוגים של ציטוקינין. סוג אחד מבוסס על אדנין (חלק מ‑DNA). סוג שני קשור לשתנן (חומר שנמצא בשתן). שניהם עושים דברים דומים בצמח.
הציטוקינין הידוע נקרא זיאטין. הוא התגלה בתירס (Zea mays). הציטוקינין עוזר לתאים להתחלק ולגדול.
הורמון זה גורם לגבעולים ולענפים לגדול. הוא מפחית את גדילת השורשים. הוא עוזר לעלים לעשות פוטוסינתזה (להכין מזון מהשמש). הוא גם עוזר ליצור כלי העברה של מים ומזון בצמח.
אם יש יותר מידי ציטוקינין, הצמח יכול לצמוח בצורת שיח קטן במקום ענף רגיל. זאת תופעה שנקראת "מטאטא המכשפה". זה יכול לקרות כשחיידקים או פטריות משפיעות על הצמח.
תגובות גולשים