"מַלְאָכִי" הוא הספר האחרון בקובץ תרי עשר, וחותם את מדור הנביאים בתנ"ך. לפי נוסח המסורה (הגרסה העברית השמרנית של הטקסט), הספר כולל שלושה פרקים. בכמה קאנונים נוצריים הוא מחולק לארבעה פרקים. שמו מופיע בפתיחת הספר, אך אין פרטים ביוגרפיים עליו בטקסט המקראי. לא ברור אם "מלאכי" הוא שם פרטי או כינוי שמשמעותו אולי "שליחי" (כמו בתרגום השבעים).
בגמרא נדונה זהותו של מלאכי, וחלק מהאמוראים זיהו אותו עם עזרא הסופר. ברייתא מזכירה כי חלק מנבואותיו אפשר שתחילתן הייתה בשנת 2 לדריווש, כלומר סביב 520 לפנה"ס. על פי המסורת, מלאכי נחשב לאחד האחרון שבנבואים, ומיוחסים לו תיקוני הלכה ותרגומים של דברי נביאים לארמית (השפה הארמית היא קרובה לעברית שנכתבה אז).
תכניו עוסקים בעיקר בתוכחה, התנצלות ונזיפות כלפי הכהנים והעם. רעיונות מרכזיים חוזרים: אהבת ה' ליעקב ושנאתו לעשו; בוז כלפי המקדש ופעולות כהנים שפוגמות בקדושה; נשיאת נשים נכריות והעובדה שנשים עבריות הושמטו; טענות העם על חוסר תועלת בעבודת ה' ותשובות הנביא; ובשורה על "יום ה'", יום דין שבו הרשעים ייענשו והצדיקים יתוגמלו. בסיום מופיעה אזכור אליהו הנביא, שאמור לבוא לפני יום ה'.
השפה בספר פשוטה ודיבורית. המבנה לעתים דומה לדו-שיח: אמירה, שאלה של הקהל, פירוט ותוכחה. יש חזרות, ניגודים ומעברים חדים בין נושאים. בספר מופיעות גם מילים וביטויים מאוחרים יחסית.
הספר לא מפרט תאריך מדויק. רמזים פנימיים מצביעים על תקופת השלטון הפרסי ביהודה, ולאחר בניית בית המקדש השני. יש ויכוחים בין חוקרים אם הנבואות נאמרו לפני עזרא ונחמיה, בתקופתם, או אחריהן. חלק מהחוקרים מצביעים על קשר לסיטואציות שמוזכרות בספרי עזרא ונחמיה.
המסורה מחלקת את הספר לפרשיות קטנות; יש דיאגרמה ברורה של הנושאים: מבוא על יחס ה' ליעקב ולעשו; תוכחה לכהנים (ביזוי המקדש, פגיעה בברית הלויים); בעיית נשיאת נשים נכריות; טענות העם לגבי מצוות המעשר (מעשר = מס הכנסות דתיות); התחייבות ליום ה' ולבוא המלאך שיביא צדק; וסיום שמזכיר שמירת מצוות.
הברית החדשה מצטטת את מלאכי יותר מפעם אחת, בעיקר בגלל הנבואה על בוא אליהו לפני בוא האדון. בנצרות אליהו מקושר ליוחנן המטביל, ולפיכך רואים בחלק מהמקומות חיבור לישו. בתפיסות מסוימות (כמו המורמונית) יש התייחסות מיוחדת: ההיסטוריה המורמונית מזכירה התגלות של המלאך מורוני לג'וזף סמית' ב-1823, ואז הופעת אליהו ב-1836, כמתיישרת עם נבואות הספר.
מלאכי הוא הספר האחרון מקבוצת ספרים קצרה בתנ"ך שנקראת תרי עשר. במסורה העברית יש בו שלושה פרקים. בכמה כתבי יד נוצריים הוא מחולק לארבעה.
מלאכי הוא גם שם הנביא וגם אולי כינוי שפירושו "שליח". הטקסט לא מספר עליו פרטים אישיים.
הנביא מדבר קשה אל הכהנים והעם. הוא כועס על כך שהמקדש לא כבוד כראוי. הוא גם מדבר על נישואים של יהודים לנשים זרות. מלאכי מדבר על "יום ה'". זהו יום שבו יתקיים משפט וצדק.
בסוף הספר מוזכר אליהו הנביא. המסורת אומרת שאליהו יבוא לפני אותו יום חשוב.
לא כתוב בדיוק מתי נכתבה הנבואה. המסורת אומרת חלקה התחילה סביב שנת 520 לפני הספירה. החוקרים מחלקים דעות אם היא לפני או אחרי עזרא ונחמיה.
הברית החדשה מצטטת את מלאכי על בוא אליהו. נוצריים קישרו זאת ליוחנן המטביל ולישו. בקצת מסורות מודרניות מוזכרת גם התגלות במאה ה-19, כפי שרשום בהיסטוריה שלהם.
תגובות גולשים