"מלחמות האינדיאנים" הוא שם היסטורי למספר רב של עימותים בין עמי הילידים של צפון אמריקה (אינדיאנים) לבין כוחות קולוניאליים ולאחר מכן ארצות הברית וקנדה. המאבקים החלו בתקופת המושבות הראשונות ונטו להימשך עד סוף המאה ה‑19; במקורות מופיעים טווחי שנים כמו 1622, 1924, והטקסט מציין שהקרבות הגדולים נמשכו עד אירועים כמו וונדדי ו‑1890.
המטרה הסופית של הכוחות הלבנים הייתה לרוב להרחיב את ריבונות ארצות הברית ולקבל שליטה על אדמות. כתוצאה נוצרה מערכת השמורות (שטחים שהקציבו לאינדיאנים לדיור ולניהול עצמאי, שנקבעה בהסכמים). במובן הפרקטי רבים מהעמים הוצאו מעמדותיהם, הוטמעו בחברה הלבנה, או הועברו לשמורות.
הערכות מסוימות מציירות תמונה קשה: לשכת המפקד האמריקאית משנת 1894 העריכה שכ־45,000 אינדיאנים וכ־19,000 מתיישבים נהרגו בקרבות בין 1775 ל‑1890. ההערכה כוללת נשים וילדים, ולעתים מקורות אחרים מסתירים תמותה עודפת מזמנים אחרים.
לא היו "אינדיאנים" מאוחדים בכל מלחמה. השבטים היו קבוצות נפרדות עם היסטוריה משלהם. החלטות על מלחמה או ברית התקבלו לעתים קרובות ברמה המקומית. יש דוגמאות לשיתופי פעולה מורכבים: למשל קרב Horseshoe Bend שבו כוחות אינדיאנים אחרים לחמו לצד חיילים אמריקאים בפיקוד אנדרו ג'קסון.
היסטוריונים כיום נוטים להזהיר מפישוט של הסכסוך כמאבק גזעי פשוט. לעתים המאבקים היו על אדמה ושלטון, ולעתים היו בריתות ושיתופים בין קבוצות שונות.
מלחמות האינדיאנים היו הרבה קרבות בין עמי הילידים של צפון אמריקה (אינדיאנים) לבין המתיישבים והצהרות מדינה מאירופה ואמריקה.
העימותים התחילו בזמן המושבות המוקדמות והמשיכו עד סוף המאה ה‑19. יש מקורות שאומרים 1622 עד 1924, והטקסט מציין שקיימו קרבות חשובים עד 1890.
הרבה אדמות עברו לשליטת ארצות הברית. הוקמו שמורות (אזורים שבהם העבירו אינדיאנים לגור בהם לפי הסכמים).
לפי אומדן מ‑1894, בין 1775 ל‑1890 נהרגו כ‑45,000 אינדיאנים וכ‑19,000 מתיישבים. המספרים כוללים נשים וילדים.
העמים האינדיאנים לא היו מאוחדים בכל מקום. שבטים שונים החליטו בנפרד אם להילחם או להיסתדר. לפעמים שבטים לחמו זה לצד זה. למשל, בכמה קרבות היו בריתות בין אינדיאנים ולוחמים לבנים.
יש מספר קרבות מוכרים מהתקופה, אך חשוב לדעת שכל מאבק היה שונה, ושלפעמים היו בריתות משונות בין קבוצות.
תגובות גולשים