עמים ילידים ביבשת אמריקה (המכונים לעיתים "אינדיאנים") הם הקבוצות האנושיות ששכנו ביבשת לפני הקולוניזציה האירופית (כיבוש והשתלטות של מדינות אירופאיות, מאז סוף המאה ה־15) וכן צאצאיהם החיים כיום. הם כוללים שבטים ועמים בצפון, במרכז ובדרום אמריקה ובאיים הקריביים.
חלק מתרבויות אלה נכחדו לאחר הגעת האירופים, בגלל מלחמות, מחלות שמקורן באירופה ומאמצי המיסיון הדתי להטמיע אותם. אחרות שרדו והתמזגו בחלקן עם התרבות הספרדית־קתולית, ויצרו צורות היברידיות של זהות ודת.
קהילות ילידיות רבות יש להן כיום אוטונומיה חלקית בתחומי דת ולעיתים גם בחקיקה וממשל מקומי. דוגמה לכך היא שבט ההופי באריזונה, שמנהל עניינים קהילתיים במידה מסוימת. אוטונומיה זו הושגה במאבקי הכרה מול מדינות כמו ארצות הברית.
המונח "אינדיאנים" מקורו בטעותו של כריסטופר קולומבוס, שחשב שהגיע להודו (בספרדית: India). לכן קרא לאנשים שם "אינדיאנים". במקומות שונים החליפו את המונח או משתמשים במילים אחרות: בארה"ב נהוג גם "ילידים אמריקאים" (Native Americans), בקנדה "האומות הראשונות", ובאמריקה הלטינית "indígenas". המילה העברית הנפוצה לשם קבוצות אלה היא "אינדיאנים". עוד מונחים חשובים: "מסטיסים", אנשים ממוצא מעורב אירופאי וילידי; ו"קצ'ואה", שפת ילידים שמדוברת בהמונים בפרו.
לפני הגעת האירופים קיימו העמים הילידים תרבויות מורכבות ועשירות, המכונות לעיתים תרבויות פרה-קולומביאניות (לפני קולומבוס).
באיים הקריביים נעלמה רובת האוכלוסייה המקומית בתוך פחות ממאה שנה מאז הגעת האירופים. באמריקה המרכזית ובדרומה, במיוחד באזורים של אימפריות כמו האינקה והאצטקים, נחשבת הערכה מקובלת ששיעור התאבדות המוות, כלומר תמותה, הגיע לכ־90% בעקבות מגפות שהביאו האירופים. בנוסף לכך קרה מיזוג גדול בין אירופאים לילידים, והאוכלוסייה שנוצרה נקראת מסטיסים.
במדינות כמו מקסיקו, גואטמלה, בוליביה, בליז ופרו עדיין יש אחוז גבוה של ילידים. שפת הקצ'ואה, למשל, מדוברת על ידי כמवा־מיליון עד 12 מיליון אנשים בפרו. תרבויות ילידיות בולטים שרדו בעיקר באזורים כפריים והרים, כמו רכס האנדים, שבהם השליטה האירופית הייתה חלשה יותר.
בצפון אמריקה דחפו המתיישבים האירופאים את שבטי הילידים מהחופים והאדמות הפוריות. לעתים נעשה הדבר באלימות, ולעתים דרך עסקאות שקיפחו את הילידים. לאחר עצמאות ארצות הברית התהליך התגבר עם ההתפשטות מערבה.
בשנת 1830 העביר נשיא ארה"ב אנדרו ג'קסון חוק גירוש האינדיאנים (Indian Removal Act), שהוביל להעברת שבטים מהאזורים המקוריים שלהם בדרך שייעדרה והותירה צלקות כואבות, ובכלל זה אירועים כמו "מסלול הדמעות". בהמשך הוקמו "שמורות", שטחים שמורים לשבטים, שבהם ניסו הרשויות להטמיע ילידים ברגלי התרבות האירופית־אמריקאית. בתוך השמורות פעלו מערכות חינוך נוצריות שאסרו על דיבור בשפות ילידיות ועל חינוך מסורתי. ניסיונות הטמעה אלו נמשכו עד שנות ה־60 של המאה ה־20 והותירו השפעות עמוקות על הקהילות הילידיות עד היום.
עמים ילידים באמריקה חיו כאן לפני הגעת האירופים. רבים מהם חיים עד היום.
המילה "אינדיאנים" נוצרה בטעות של קולומבוס. הוא חשב שהגיע להודו (מדינה רחוקה). לכן קרא לתושבים "אינדיאנים". במדינות אחרות קוראים להם בשלל שמות, כמו "ילידים" או "האומות הראשונות".
לפני קולומבוס היו באמריקה תרבויות חדשות ועשירות. הן בנו ערים, חקלאות ומערכות חברתיות.
כשאירופאים הגיעו, הם הביאו מחלות שלא היו מוכרות לילידים. המחלות גרמו לתמותה רבה. בחלק מהמקומות שרדו רק מעט מהאוכלוסייה.
הרבה הילידים גם התערבבו עם האירופאים והיו אנשים ממוצא מעורב.
בארצות-הברית כפו לעתים על שבטים לעזוב את אדמתם. זה קרה לאורך מאבקים והעברות קבוצתיות, כולל "מסלול הדמעות". השלטונות גם הקימו "שמורות" (שטחים שמורים לשבטים) ופעלו להחליש מנהגים ושפות ילידיות. ניסיונות אלה נמשכו עד שנות ה־60 והותירו זיכרונות קשים.
עובדה מעניינת: בשפה קצ'ואה בפרו מדברים מיליונים של אנשים. זהו שריד חי של תרבויות ילידיות.
תגובות גולשים