מלחמת הצרפתים והאינדיאנים התנהלה בצפון אמריקה בין 1754 ל-1763. היא הייתה חלק ממלחמת שבע השנים באירופה. בסופה כבשו הבריטים את רוב שטחי "צרפת החדשה" מזרחה למיסיסיפי, וגם את פלורידה הספרדית. צרפת ויתרה על לואיזיאנה למען ספרד כדי לפצותה.
השם "מלחמת הצרפתים והאינדיאנים" נפוץ בארצות הברית, אך מטעה, כי שבטים אינדיאנים לחמו לצד שני הצדדים. היסטוריונים רבים קוראים לה בשם האירופי שלה - מלחמת שבע השנים.
צרפת החדשה הייתה רשת מושבות מקוויבק ועד שפך המיסיסיפי. ההתיישבות בצפון החלה במאה ה-17, אך מספר התושבים הצרפתיים נותר נמוך יחסית למתיישבים הבריטים. הצרפתים בנו מסדרון מבצרים ומסלולי מסחר כדי לחבר בין הצפון לדרום.
הבריטים חיו בעיקר ממזרח לאפלצ'ים. הם גדלו במספר ובכוח כלכלי, והחשש מפיצול השטח בין צרפת והאוקיינוס הוביל למתיחות.
במאה ה-17 וה-18 פרצו סדרת סכסוכים בין הבריטים והצרפתים בצפון אמריקה, ששולבו במלחמות אירופיות. הבריטים כבשו חלקים כמו אקדיה ופורט רויאל, אך הצרפתים שמרו על מרכזי כוח בקוויבק ובמערב.
בשנות ה-1740, 1750 הצרפתים ערכו משלחות ובנו מבצרים בעמק אוהיו כדי לחזק את טענתם לשטח. משלחות אלה עוררו התנגדות מקומית וגרמו לבריחת שבטים מסוימים אל הבריטים. ניסיונות דיפלומטיים ב-1750, 1752 כשלו.
העימותים בצפון אמריקה החלו עוד ב-1754, לפני הכרזת המלחמה הרשמית באירופה.
בקיץ 1754 שלח מושל וירג'יניה את לויטננט קולונל ג'ורג' וושינגטון (בן 21) לשאת ולתת עם הצרפתים. במקום זאת התפתחו קרבות, בהם נהרג הקצין הצרפתי ז'ומונוויל. וושינגטון בנה במהירות מצודת עץ בשם Fort Necessity ונאלץ להיכנע ב-3 ביולי 1754.
ב-1755 הגיע הגנרל בראדוק בראש כוח גדול ונחל תבוסה בקרב מונונגהאלה. וושינגטון הצטיין בארגון הנסיגה וניצל.
הצרפתים שמרו על יוזמה בשנים הראשונות של המלחמה וניצחו בכמה מערכות. הבריטים שמרו על נייבי ותפקידי הגנה באזורים מסוימים.
שינוי במדיניות הבריטית והמנהיגות של ויליאם פיט הובילו להצלחה צבאית. ב-1758 כבש הבריטי מצודת לואיסבורג ושליטה בכניסת נהר סנט לורנס. כוח גדול בראשות ג'ון פורבס גרם להנחתת הצרפתים מפור דוקן ב-24 בנובמבר 1758; הבריטים קראו למקום Fort Pitt (לימים פיטסבורג).
ב-1759 כבשו הבריטים את קוויבק סיטי אחרי מצור. ניצחון זה היה נקודת מפנה. ב-1760 נכנעה מונטריאול, ובמעשה זה למעשה הושגה ההכרעה בזירה הצפון-אמריקאית. הלחימה הסתיימה רשמית בסוף שנת 1763 עם חתימת חוזה פריז.
הבריטים קיבלו שליטה על רוב אדמות צרפת החדשה ממזרח למיסיסיפי. צרפת העבירה את לואיזיאנה לספרד. לשטחים הצרפתיים שנותרו היו בעיקר שני איים בקריביים (איי הסוכר) ופודוצ'רי בהודו.
המלחמה הותירה את בריטניה בחובות כבדים. ההוצאה הגבוהה והצורך לממן את השמירה על השטחים החדשים הובילו להטלת מיסים על המושבות הצפון אמריקאיות, כמו חוק הבולים מ-1765. בנוסף יצאה ההכרזה המלכותית של 1763, שהגבילה את התיישבות המתיישבים באדמות אינדיאניות.
המלחמה שינתה את המפה של צפון אמריקה. בריטניה הפכה למעצמה עם שטחים חדשים, אך העלייה במיסים ומדיניות הגבולות עוררו מחלוקות עם המתיישבים. המתח הזה היווה אחד הגורמים שהובילו בסופו של דבר למלחמת העצמאות האמריקאית.
בקוויבק נותרו אוכלוסיות קתוליות דוברות צרפתית, מצב שהשפיע על תולדות קנדה העתידית.
הספר המוכר "המוהיקני האחרון" מאת ג'יימס פנימור קופר נכתב בהקשר אירועים מהמלחמה, ובמיוחד סביב מצור פורט ויליאם הנרי.
המלחמה נקראה "מלחמת הצרפתים והאינדיאנים" והתרחשה בין 1754 ל-1763. היא הייתה חלק ממלחמה גדולה יותר באירופה.
צרפת בנתה יישובים מקוויבק עד ניו אורלינס. מושבה (אזור שבו שולטת מדינה רחוקה) זו נקראה "צרפת החדשה". הבריטים התיישבו במקומות אחרים וצמחו במהירות.
הקרבות התחילו ב-1754 סביב עמק אוהיו. הצרפתים ובני בריתם ובני הברית מהצד השני קיבלו תמיכה מאינדיאנים (קבוצות ילידים). ג'ורג' וושינגטון הצעיר הוביל כוח והיה חלק מהאירועים הראשונים.
הבריטים בנו מצודה בשם פור דוקן. הצרפתים השתלטו עליה. וושינגטון נאלץ להיכנע במצודה קטנה שנקראה Fort Necessity. מאוחר יותר הגיע כוח בריטי גדול והובס בקרב שנקרא מונונגהאלה.
בשנים הבאות הבריטים התחזקו. ב-1758 הם כבשו כמה מבצרים חשובים. ב-1759 גנרל וולף כבש את קוויבק סיטי. ב-1760 נכנעה מונטריאול. אלה היו רגעי ההכרעה.
בסיום המלחמה נתנו לצרפת פחות אדמות בצפון אמריקה. הבריטים קיבלו הרבה שטחים. צרפת העבירה שטח גדול לספרד. המלחמה גרמה להוצאות גדולות על בריטניה. זה הוביל למסים חדשים על המתיישבים שביבשת.
הסכסוך והמסים תרמו למתחים בין הבריטים לבין המתיישבים. זה היה אחד הגורמים שגרמו בסוף למה שנקראת מלחמת העצמאות האמריקאית.
הסיפור המפורסם "המוהיקני האחרון" נכתב על רקע קרבות מהמלחמה.
תגובות גולשים