מלחמת קרים

מלחמת קרים (1853, 1856) נערכה בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית יחד עם בריטניה, צרפת וממלכת סרדיניה מצד שני. המאבק קשור לשקיעתה של האימפריה העות'מאנית ולשאיפות של רוסיה להתרחב דרומה.

הבעיה המרכזית הייתה ה"שאלה המזרחית", מי ישלוט בשטחים שהעות'מאנים מאבדים. רוסיה ניסתה להרחיב את השפעתה לקווקז, לחופי הים השחור ולבלקן. בריטניה וצרפת חששו מאיום על האינטרסים הימיים והכלכליים שלהם.

השיט בדנובה היה חשוב למסחר. רוסיה שלטה בתעלת סולינה והקשתה על מעבר ספינות סחר. פתיחת נמלים חופשיים בראילה וגאלאץ הגדילה את היצוא לרוחב אירופה, והדבר הציק לבריטים שייבאו דגנים.

היה גם סכסוך דתי על המקומות הקדושים בארץ ישראל. צרפת רצתה להגן על הנוצרים הקתולים. רוסיה דרשה להגן על הנוצרים האורתודוקסים. המתח הדתי והדיפלומטי החמיר את המצב.

בראשית יולי 1853 פלשו הרוסים לנסיכויות הדנובה (מולדובה וולאכיה). ב-30 בנובמבר 1853 הרוסים טיבעו את צי העות'מאני בסינופ. לאחר סירוב רוסיה להסיג את כוחותיה הוכרזה עליה מלחמה ב-28 במרץ 1854. ממלכת סרדיניה הצטרפה מאוחר יותר למלחמה.

החזית העיקרית הייתה בחצי האי קרים, בעיקר במצור על סבסטופול. סבסטופול הייתה בעלת ערך צבאי כבסיס הצי הרוסי בים השחור. כוחות הברית נחתו בספטמבר 1854 וניצחו בקרב אלמה. המצור נמשך כ-11 חודשים והעיר נפלה ב-9 בספטמבר 1855.

המצור הבליט כישלונות לוגיסטיים וניהוליים. חיילים רבים מתו ממחלות, קור ורעב. התקריות הבולטות כללו את הסתערות הבריגדה הקלה, שנחשבת לקרב שנוהל בצורה רשלנית.

נלחמו גם בקווקז, בים הבלטי ובמזרח הרחוק. בים הבלטי הבריטים פגעו בתשתיות ימיות פינלנדיות. במזרח הרחוק נכשלה התקפת הברית על פטרופבלובסק.

מלחמת קרים נחשבת כמעט-מודרנית. היא הציגה שימוש ברכבת, טלגרף ומנועי קיטור. זו גם המלחמה הראשונה שתועדה באופן מתוכנן בצילום. הצלמים רוג'ר פנטון וג'יימס רוברטסון צלמו את החזית ושימשו כבסיס לאיור בעיתונים. ההכרזה והדיווחים בעיתונות חשפו בעיות ורעי שלטון.

פלורנס נייטינגייל בלטה כמי שסידרה טיפול חולים לחיילים הבריטים ושיפרה את הסניטציה בבתי חולים. פעילות ניקולאי פירוגוב בקידום טיפול בשטח נחשבת לצעד ראשון ברפואת קרב מודרנית.

המלחמה הסתיימה בחתימת חוזה פריז ב-30 במרץ 1856. הים השחור פורז, נאסר עליו צי מלחמה. הדנובה הוכרזה כנתיב שיט חופשי. רוסיה ויתרה על חלק מתביעותיה והשפעתה המקומית צומצמה. הסכם השלום העניק אוטונומיה נרחבת לנסיכויות מולדובה ולואלכיה, ובפועל סימן צעדי עצמאות.

צבאית ופוליטית, המלחמה חשפה חוסר יעילות והביאה ללחצים לרפורמות ברוסיה. כמו כן היא זעזעה את מאזן הכוחות האירופי, ועיצבה תהליכים שהשפיעו על המאחדות הלאומיות של איטליה וגרמניה.

מלחמת קרים התנהלה בין 1853 ל-1856. מצד אחד הייתה רוסיה. מצד שני היו העות'מאנים, בריטניה, צרפת וסרדיניה.

האימפריה העות'מאנית נחלשה. מדינות אחרות ניסו לקחת חלק משטחה. זה יצר תקופות של מריבות וקונפליקטים.

הרוסים פלשו לאזור הדנובה בקיץ 1853. ב-30 בנובמבר 1853 הרוסים הוטביעו ספינות עות'מאניות בסינופ. בריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על רוסיה ב-1854.

הקרב המרכזי היה בחצי האי קרים. סבסטופול הייתה עיר מבוצרת ובסיס לצי הרוסי. המצור עליה נמשך כ-11 חודשים. העיר נפלה בספטמבר 1855.

המלחמה הוכרה כמבישה בשל הטיפול בחיילים והרבה מחלות. פלורנס נייטינגייל טיפלה בחולים ושינתה את עבודת האחיות. המלחמה הסתיימה בחוזה פריז ב-1856. הים השחור פורז, והדנובה הוכרזה פתוחה לשיט. זה הקטין את כוחו של רוסיה באזור.

זו הייתה המלחמה הראשונה שתועדה במצלמה. רוג'ר פנטון צילם תמונות שהראו את שדה הקרב.

מילים מסובכות: "מצור" = כשחיילים חוסמים עיר ומונעים כניסה ויציאה.
"פורז" = מי שאסור לו להיות צי מלחמה בים.