מלכודת הנזילות היא מצב בתיאוריה הקיינסיאנית שבו מדיניות מוניטרית מרחיבה, כלומר הורדת שיעור הריבית (התמורה על הלוואה), לא מצליחה להניע את הכלכלה. המאפיין העיקרי הוא שריבית קרובה לאפס והציבור מעדיף להחזיק מזומן נזיל במקום לקנות איגרות חוב (איגרת חוב = הלוואה למדינה או לחברה).
הבעיה נוצרת כשאנשים מצפים לאירועים שליליים, כמו מלחמה או דפלציה (ירידת מחירים כללית). במצב כזה, גם אם הבנק המרכזי מגדיל את היצע הכסף, זה לא יוריד עוד את הריבית. הציבור פשוט שומר את הכסף במזומן ולא קונה איגרות חוב. הממשלה לא יכולה לדעת מיד מהן ציפיות הציבור; רק אחרי שהגדלת הכסף לא מורידה ריבית אפשר להבחין במלכודת.
כלי המפתח להורדת ריבית הוא הגדלת היצע הכסף. כאשר עקומת הביקוש לכסף גמישה לחלוטין בחלקה התחתון, הורדת היצע לא משפיעה על הריבית, ולכן השיטה הזו אינה יעילה. קיינס טען שהפתרון הוא מדיניות פיסקלית מרחיבה: הממשלה מגדילה הוצאות, למשל בתשתיות ובחינוך, כדי להעלות תוצר, תעסוקה והכנסות, וכך לעודד צריכה והשקעה.
כלכלנים שאינם קיינסיאנים, ובמיוחד מוניטריסטים, לא מסכימים כי יש בסיס אמפירי תומך בתיאוריה. דוגמות היסטוריות שמצוטטות כתמיכה במלכודת הן השפל הגדול של 1929 והמשבר המתמשך ביפן מאז שנות ה‑90, שהעלה מחדש את הדיון בזכות עבודתו של פול קרוגמן.
בשוק הכסף הנכס החלופי העיקרי לכסף הוא איגרת חוב. כשהריבית נמוכה מאוד, הציבור רוצה להחזיק יותר נכסים כנזילים (מזומן) ופחות איגרות חוב. נקודת שיווי המשקל היא הריבית שבה הביקוש לכסף שווה להיצע.
במלכודת הנזילות שווי המשקל נמצא על קטע גמיש בעקומת הביקוש: בכל ריבית זו הציבור מוכן להחזיק כל כמות כסף כנזילה. לכן הרחבה מוניטרית לא מורידה ריבית נוספת. במצב כזה שוק האשראי מתכווץ, השקעות ריאליות (ציוד, מבנים) לא עולות, והתוצר והתעסוקה נשארים נמוכים.
במקרה רגיל ניתן לעודד ביקוש מצרפי בהפחתת מיסים, בהוצאות ממשלתיות או בהורדת ריבית. אבל במלכודת הנזילות הורדת ריבית כבר לא עובדת כי היא קרובה לאפס. גם הפחתת מיסים עשויה לא לעבוד, כי מי שמקבל את ההטבה יעדיף לשמור את הכסף במזומן.
בנקים עלולים לא לרצות להלוות את הכסף החדש, או לדרוש ריבית גבוהה מדי. גם הלווים חוששים מהשקעות בתנאי חוסר ודאות, ולכן שוק ההלוואות נותק. לכן קיינס סבר שמדיניות פיסקלית ממשלתית היא הפתרון לשבירת המלכודת.
חוקרים הציעו גם צעדים רגולטוריים שנועדו לצמצם סיכונים בתקופת ריבית אפס, כמו כללים לבנקים ובדיקות עמידות פיננסית. צעדים כאלה יכולים להקטין את הסיכונים הנלווים למצב של ריבית נמוכה מאוד.
מלכודת הנזילות היא מצב שבו הורדת הריבית (התשלום על הלוואות) לא עוזרת לכלכלה. אנשים מעדיפים להחזיק מזומן במקום לקנות איגרות חוב (איגרת חוב = הלוואה למדינה או לחברה).
זה קורה כשאנשים חוששים מאירועים רעים, כמו משבר או ירידת מחירים. גם אם נותנים יותר כסף לכלכלה, זה לא מוריד עוד את הריבית. הכסף נשאר במזומן ולא נכנס להשקעות.
ג'ון מיינרד קיינס אמר שהפתרון הוא שביתר הממשלה תוציא כסף על עבודות ותשתיות. זה ייתן עבודה ויגרום לאנשים לקנות יותר.
דוגמאות היסטוריות הן השפל הגדול של 1929 והמשבר ביפן מאז שנות ה‑90. חוקרים גם מציעים חוקים לבנקים כדי להפחית סיכונים בזמן ריבית אפס.
תגובות גולשים