"מלכת אמבטיה" הוא רביו סאטירי, מחזה שכולל שירים וסצנות קצרות, מאת חנוך לוין. הפקה זו הוצגה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב־18 באפריל 1970, בעיצומה של מלחמת ההתשה, כשלוש שנים אחרי מלחמת ששת הימים. ההצגה תוקפת את רוח התקופה שאחרי הניצחון ומציגה את הגאווה הלאומית כמשהו נפוח וחסר כיוון.
המחזה מורכב מ־21 קטעים, חלקם שירים וחלקם דיאלוגים. לוין משתמש בסאטירה (צורה של ביקורת הומוריסטית) ובגרוטסקיות, השמצה והגזמה שמדגישות את האבסורד, כדי לגלות את ההיבטים שהכעיסו אותו בחברה ובפוליטיקה אחרי המלחמה.
בחלקים בולטים יש פסלים של דיאלוגים ופזמונים פרובוקטיביים. כמה שורות מהקטעים ציניות ומעוררות אי־נוחות, וכוללות דימויים בוטים שמטרתם לעורר מחשבה ולאויּם נוחיות.
חלק מהקטעים פורסמו קודם לכן בעיתון והעשירו את הוויכוח הציבורי. שיר כמו "עשרת הדברות" עורר דרישה לצנזורה, צנזורה זה עצירה או שינוי של תוכן כדי שלא יופיע בפומבי, ובסופו של דבר הוסרה שורה שנחשבה מעליבה. מועצות ובעלי תפקידים ניסו לפסול מערכונים נוספים.
למרות הלחצים החליטה הנהלת הקאמרי להמשיך ולהציג. במהלך ההצגות פרצו מהומות: קהל חירבן, הושלכו פצצות ריח, הגיעו איומים טלפוניים, ואולם פונה פעמיים. פוליטיקאים וביקורות תקפו את ההצגה בחומרה. בעקבות המהומות הוסרה ההצגה לאחר 19 הצגות בלבד, למרות התנגדותו של לוין.
לאחר ההורדה פורסמו מכתבי תגובה של לוין, כולל גילוי דעת ציני וקטעים חדשים שהשיבו על הזעם הציבורי.
האירוע נחשב לנקודת מפנה בתולדות התיאטרון והסאטירה הישראלית. מבקרים ואנשי תקשורת רואים בו תמרור שבמהלך השנים אפשר סאטירות נרחבות יותר בתקשורת ובטלוויזיה, גם אם רכות יותר.
במהלך השנים הועלו גרסאות שונות, יצאו תקליטים עם שירי ההצגה, והמחזה חזר לבמות בעיבודים ובהפקות שונות, כולל הצגות מחודשות ופרויקטים מוזיקליים.
"מלכת אמבטיה" הוא מופע תיאטרון משולב שירים וסצנות. הוא נכתב על ידי חנוך לוין. המופע עלה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ב־18 באפריל 1970.
המופע מבקר את ההתרגשות הרבה אחרי מלחמה. יש בו שירים קצרים וסצנות קצרות, שמנסות להראות את האבסורד והגאווה המוגזמת בזמן ההוא.
כמה שירים הופיעו קודם בעיתון והכעיסו אנשים. אנשים ניסו לצנזר חלקים, לצנזר פירושו לחתוך או לשנות מילים שבאמת לא רצו שישמעו.
בהצגות היו מחאות. זרקו חפצים, הגיעו איומי טלפון, ולעיתים פינו את האולם. בעקבות הכל הורידו את המופע אחרי 19 הצגות.
הרבה אנשים זוכרים את האירוע כמשהו חשוב בתיאטרון. אחרי המקרה החל אפשר לדבר יותר על סאטירה בשידורים ובתכניות.
מאז הוצאו תקליטים עם השירים. גם העלו את המחזה שוב בעיבודים שונים.
תגובות גולשים