ממלכת יוגוסלביה

ממלכת יוגוסלביה הוקמה ב-1 בדצמבר 1918 בשם "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים". שם זה נולד מאיחוד ממלכת סרביה, ממלכת מונטנגרו, מחוז וויוודינה והמדינה החדשה שנוצרה משטחי האימפריה האוסטרו־הונגרית שהתפרקה. המדינה כללה אז שטחים כמו בוסניה, קרואטיה, סרביה, מונטנגרו, צפון מקדוניה, קוסובו וסלובניה.


ב-29 באוקטובר 1918 הוקמה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים בחים של האימפריה ההרוסה. ב-1 בדצמבר אותה מדינה התאחדה עם סרביה ומונטנגרו, והוקמה ממלכה גדולה יותר. על ההכרזה ניצב אלכסנדר קראג'ורג'ביץ', יורש העצר של סרביה.

המדינה זכתה להכרה בינלאומית, והמלך אלכסנדר צבר כוח. ב-1921 יצאה חוקה חדשה שריכזה סמכויות בבלגרד. ב-1928 אירעה התנקשות פוליטית שתרמה למשבר בין לאומים שונים בממלכה.

ב-6 בינואר 1929 אלכסנדר הראשון השעה את החוקה, פיזר את הפרלמנט והכריז על דיקטטורה. דיקטטורה היא משטר שבו מנהיג שולט בכוח בלי בחירות חופשיות. הוא גם שינה את השם ל"ממלכת יוגוסלביה" וביטל זהויות לאומיות רשמיות. המדינה חולקה לאזורים שנקראו באנובינות (בנאטים), אזורים מנהליים שלעיתים נקראו על שם נהרות.

השלטון התגבש למדינה מיליטריסטית, והיו קבוצות מורדות לאומניות שהתנגדו לרעיון של יוגוסלביה המאוחדת. המלך נרצח ב-9 באוקטובר 1934 במרסיי; הקורבן היה חלק מתהליך של מתחים פנימיים ובינלאומיים. בנו, פטר השני, היה צעיר, והעוצר פאבל המשיך לשלוט.

בשנת 1939 הוסדרה אוטונומיה רחבה יותר לקרואטיה בשם בנאט קרואטי. זה לא פתר את המתחים הקשים בין סרבים לקרואטים.

בהתקרב המלחמה הגדולה, הוצב לחץ על יוגוסלביה להצטרף לגרמניה ולאיטליה. הנסיך חתם על הסכם התלת־צדדי ב-25 במרץ 1941. החתימה פגעה בתמיכה הציבורית, ובתגובה הצבא ביצע הפיכה ב-27 במרץ 1941 והחזיר את המלך פטר לשלטון. זאת עוררה את זעמו של היטלר, והוא הורה לפלוש.

הפלישה החלה ב-6 באפריל 1941. הפלישה דחתה את מבצע ברברוסה בעקבותיה, והשפעתה הייתה משמעותית. בתום הפלישה חדלה הממלכה היוגוסלבית להתקיים כמדינה עצמאית.

בזמן הכיבוש פעלו קבוצות גרילה שונות. הקבוצה החזקה הייתה צבא השחרור העממי של יוגוסלביה, הפרטיזנים, קבוצה קומוניסטית בראשות יוסיפ ברוז טיטו. קומוניסטית פירושה אידאולוגיה שמדגישה שליטה מרכזית וכלכלה מתואמת. הקבוצה השנייה הייתה הצ'טניקים, תומכי המונרכיה והלאומנות הסרבית. המאבק הפנימי בין הקבוצות לפעמים עלה על המאמצים נגד הכובש הגרמני.

בשנים 1944, 1945 כוחות ההתנגדות, בתמיכה חלקית של הצבא האדום, גירשו את מדינות הציר משטחי יוגוסלביה. טיטו צבר כוח פוליטי גדול. הוא מנע את חזרת המלוכה, דיכא את המתנגדים והדיר מהשפעה את הנהגת הצ'טניקים. יחד עם שותפים קומוניסטים ממגוון לאומים הקים טיטו מדינה חדשה.

בשנת 1945 הוקמה הפדרציה הדמוקרטית של יוגוסלביה, מסגרת חדשה, בעלת אופי פדרלי (פדרציה היא איחוד מדינות או אזורים תחת ממשל מרכזי). בכך בוטלה המלוכה והרפובליקה הקומוניסטית קיבלה את השלטון.

ממלכת יוגוסלביה נוצרה ב-1918. היא קמה מאיחוד מדינות ושטחים שונים. בין השטחים היו בוסניה, קרואטיה וסרביה.


בהתחלה המדינה נקראה "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים". ממלכה היא מדינה עם מלך. אלכסנדר הכריז על האיחוד.

ב-1929 אלכסנדר הפסיק את החוקה ושלט ביד קשה. זה נקרא דיקטטורה. דיקטטורה היא שלטון יחיד בלי בחירות חופשיות. הוא שינה את השם ליוגוסלביה וחילק את הארץ לאזורים מנהליים.

בשנות ה-40 נלחצו להצטרף למלחמה. הנסיך חתם על הסכם ב-1941. הצבא ביצע הפיכה ואז גרמניה פלשה ב-6 באפריל 1941. בעקבות הפלישה הממלכה חדלה להתקיים.

בזמן הכיבוש פעלו קבוצות גרילה נגד הגרמנים. החזקה שבהן קראו לעצמם הפרטיזנים. המנהיג שלהם היה יוסיפ ברוז טיטו. קבוצת אחרת נקראה צ'טניקים והעדיפה את המלוכה.

לאחר המלחמה טיטו זכה בכוח. ב-1945 הקים פדרציה חדשה. פדרציה היא איחוד של אזורים תחת ממשל מרכזי. כך המלוכה בוטלה והמדינה הפכה לקומוניסטית פשוטה.