ממלכת שתי הסיציליות הייתה ממלכה בדרום איטליה ובאיי סיציליה. היא כללה את חלקו הדרומי של חצי האי האפניני ואת כל אי סיציליה. הבירה של הממלכה המאוחדת הייתה נאפולי. השם ניתן על ידי המלך פרננדו הראשון. עם איחוד איטליה ב-1861 אוחדה הממלכה לתוך ממלכת איטליה, והיא הייתה הגדולה ביותר שסופחה אז.
סעיפים חשובים מתחילת המאה ה-18: בסיום מלחמת הירושה הספרדית נחתם ב-1714 הסכם רסטאט. נאפולי נמסרה לקרל השישי, ובשנות ה-20 של המאה ה-18 עברו שליטה גם על סיציליה. ב-1734 כבשה ספרד מחדש את נאפולי וסיציליה, וב-1735 הומלך קרלוס השלישי כמלך שתי הממלכות. כשהפך קרלוס למלך ספרד ב-1759, הוא הותיר את נאפולי וסיציליה לבנו פרננדו. למרות ששלטון בית בורבון החזיק בשתי הממלכות, הן נותרו ישויות נפרדות.
תקופת נפוליאון שינתה את המצב: ב-1799 הוקמה קצרות רפובליקת פרתנופיאה (רפובליקה שניסו להקים מהפכנים) אך היא נהרסה מהר ופרננדו חזר לשלטון. ב-1806 הודח פרננדו ונאפולי הוכתרה למלך על ידי נפוליאון ז'וזף בונפרטה, ואז שלטו בני משפחת בונפרטה לזמן מה. פרננדו שמר על שלטונו בסיציליה והבריטים הגנו על האי עד תום המלחמות הנפוליאוניות.
לאחר נפוליאון חזר פרננדו לנאפולי. ב-1815 כשל תוכניתו של מרשל מירא לשמור על השלטון, והוא הוצא להורג. ב-1816 אוחדו רשמית ממלכת נאפולי וסיציליה ליצירת ממלכת שתי הסיציליות.
בשנות ה-20 של המאה ה-19 פרצו מרידות דרישה ליברליזציה וחוקה. פרננדו דיכא מרידות אלה. פרנצ'סקו הראשון ירש את הכס לאחר מותו של פרננדו, ופעל בצורה שמרנית ודיכוי אופוזיציה. ב-1830 עלה פרננדו השני לשלטון. בתחילת שלטונו הוא היה פופולרי וניסה לקדם תשתיות: הוא הוריד מיסים, הפעיל את הקו הרכבתי הראשון באיטליה, ספינת קיטור ראשונה וקו טלגרף בין נאפולי לפלרמו. עם זאת, שלטונו הפך גם לדיכוי כשהוא נעשה קפדן כלפי מתנגדים.
בשנת 1837 חיילים פיזרו באלימות הפגנה בסיציליה שקראה לחוקה ולחירויות יותר.
ב-1848 פרצו מהפכות בפלרמו וביתר הממלכה בדרישה לשינויים. פרננדו נאלץ להעניק חוקה, חופש עיתונות ובתי נבחרים. אחרי שהמחאות לא נפסקו, הוא שלח ב-13 במרץ את צבאו לפזר את הפרלמנט ולדכא את המהומות, וב-13 באפריל הכריזה סיציליה על עצמאות זמנית. פרננדו שלח כוחות בפיקוד קרלו פילנג'יארי וכבש את האי מחדש במסע של כמה חודשים.
לאחר הדיכוי נאסרו או גורשו אלפי מתנגדים. ביקורו של ויליאם גלאדסטון בנאפולי ב-1850 חיזק את התמיכה הבין-לאומית בהתנגדות לשלטון המלכותי.
בשנת 1856 ניסה אדם להתנקש בחייו של פרננדו. ב-22 במאי 1859 מת פרננדו. פרנצ'סקו השני עלה לשלטון במקומו, אך שלטונו היה קצר. התהליכים הצבאיים והמדיניים באירופה הובילו להתקרבות בין ממלכת סרדיניה-פיימונטה ותנועות איחוד. ב-1860 נכבשה הממלכה במהלך "מסע האלף" של ג'וזפה גריבלדי, והאדמות סופחו לממלכת סרדיניה-פיימונטה. ב-1861 הממלכה שולבה בממלכת איטליה המאוחדת.
לממלכה היו כמה דגלים בתקופות שונות. דגלים בולטים שמורים לשנים 1738-1848 ו-1849-1860, וכן לשנת 1860-1861.
הממלכה כללה את דרום חצי האי האפניני ואת אי סיציליה. היא איחדה שתי ישויות היסטוריות וניהולן התרחש מנאפולי, בירת הממלכה.
ממלכת שתי הסיציליות הייתה מדינה בדרום איטליה. מדינה = ארץ ששליטתה ביד מלך. היא כללה גם את האי סיציליה. הבירה הייתה נאפולי.
במאה ה-18 שלטו במקום מלכים שונים. ב-1735 הגיע לבית בורבון שלטון חזק. פרננדו, מלך בורבון, נשאר על הכס בחלק מהתקופות.
בזמן נפוליאון הוחלפו המלכים. ב-1799 הוקמה רפובליקה קצרה שנחסמה במהירות. פרננדו חזר לשלטון לבסוף.
ב-1816 אוחדו נחלי היבשה והאי לממלכה אחת בשם "ממלכת שתי הסיציליות".
במאה ה-19 פרצו מרידות שביקשו חוקה וזכויות. ההנהגה דיכאה מרידות רבות. פרננדו השני קידם מסילות ברזל, ספינת קיטור וטלגרף. אלה הם אמצעי תחבורה ותקשורת חדשים.
ב-1848 אנשים ברחבי הארץ דרשו חוקה. פרננדו נתן חוקה אך אח״כ דכא את המהפכות. סיציליה ניסתה להתנתק אך נכבשה בחזרה.
ב-1860 המנהיג ג'וזפה גריבלדי כבש את הממלכה במסע שנקרא "מסע האלף". ב-1861 הממלכה הצטרפה למדינה חדשה בשם ממלכת איטליה. כך הסתיימה ממלכת שתי הסיציליות.
לממלכה היו דגלים שונים בזמנים שונים.
הממלכה כללה את דרום חצי האי האפניני ואת אי סיציליה. הבירה הייתה נאפולי.
תגובות גולשים