ממשלת ישראל העשרים ואחת הושבעה ב-13 בספטמבר 1984 וסיימה את כהונתה ב-20 באוקטובר 1986. יחד עם הממשלה ה-22 כונתה זו "ממשלת הרוטציה", ממשלה שבה שני מנהיגים מחליפים זה את תפקידו של השני.
אחרי משא ומתן קואליציוני ארוך הוקמה ממשלת אחדות לאומית (ממשלה שבה מפלגות ירוויחו יחד על בסיס שיתוף) על בסיס הסכם רוטציה. הוסכם ששמעון פרס יכהן כראש הממשלה בשנים הראשונות, ויצחק שמיר יהיה שר החוץ וממלא מקומו. לאחר מכן השניים יתחלפו בתפקידים. הממשלה נשענה על תמיכת 97 חברי כנסת.
ב-1985 החלו יישום של תוכנית הייצוב הכלכלית, שנועדה לייצב את הכלכלה ולעצור את האינפלציה (עליית מחירים מהירה). התוכנית הונהלה בידי ראש הממשלה פרס ושר האוצר יצחק מודעי.
הממשלה כללה 25 שרים בתחילה: 10 מהליכוד, 10 מהמערך ועוד שרים מהמפלגות הקטנות. לקראת תום כהונתה נאלץ יצחק מודעי להתפטר ומספר השרים ירד ל-24. בסך הכל כיהנו 26 אנשים כשרים בתקופה זו; 17 מהם כבר כיהנו בעבר ו-9 כיהנו לראשונה.
הממשלה סיימה את כהונתה בהתפטרותו של שמעון פרס ובהרכבת ממשלה זהה מבחינת הסיעות, שבה פרס ושמיר החליפו זה את זה בתפקידים, כחלק מההסכם על רוטציה.
ממשלה הושבעה ב-13 בספטמבר 1984. היא פעלה עד 20 באוקטובר 1986.
זו נקראה "ממשלת רוטציה". רוטציה זה אומר ששני מנהיגים התחלקו בתפקיד.
הממשלה הייתה ממשלת אחדות לאומית. זה אומר שמפלגות שונות עבדו יחד.
שמעון פרס היה ראש הממשלה בשנים הראשונות. יצחק שמיר היה שר החוץ וממלא מקומו. אחר כך הם החליפו תפקידים.
הממשלה זכתה לתמיכה של 97 חברי כנסת. חברי כנסת הם הנבחרים בכנסת.
ב-1985 ביצעו תוכנית ייצוב כלכלית. היא נועדה לעצור אינפלציה. אינפלציה = עליית מחירים מהירה.
התוכנית הונהלה על ידי פרס ושר האוצר יצחק מודעי. שר האוצר מנחה את הכספים של המדינה.
בהתחלה היו 25 שרים. לקראת הסוף מספר השרים ירד ל-24 אחרי התפטרותו של מודעי.
במשך הכהונה כיהנו שם 26 אנשים שונים כשרים.
בסוף פרס התפטר והרכיב ממשלה שבה הוא ושמיר החליפו זה את זה בתפקידים.
תגובות גולשים