מנהרת גריניץ'

מנהרת הולכי הרגל גריניץ' (Greenwich foot tunnel) עוברת מתחת לנהר התמזה במזרח לונדון.

היא מחברת בין רובע טאוור המלטס בצפון לגדת גריניץ' בדרום. המנהרה תוכננה על ידי סר אלכסנדר ביני ונבנתה על ידי חברת John Cochrane & Co. העבודות החלו ביוני 1899 והיא נפתחה ב-4 באוגוסט 1902.

המנהרה נועדה להחליף מעבורת, סירה שמובילה אנשים מעבר לנהר, ולאפשר לעובדים להגיע למספנות ולרציפים שבאי האייל אוף דוגס. הכניסות נמצאות בשני מבנים עם כיפה מזכוכית. במבנים יש מעליות שהותקנו ב-1904 ושופצו ב-1992. יש גם גרמי מדרגות סיבוביות שמובילים אל המנהרה.

אורכה של המנהרה 370 מטרים ורוחבה כ־3 מטרים. היא בנויה מקשתות של ברזל יצוק, ברזל שהתעצב בתבניות, שחוברו בבטון. פנים המנהרה מצופה ב־200,000 לבנים מזוגגות, כלומר לבנים עם שכבת זיגוג מבריקה.

החלק הצפוני נפגע מהפצצות הלופטוופה (חיל האוויר הגרמני) בזמן הבליץ של מלחמת העולם השנייה. שם נראית חיזוק עם בטון ופלדה עבה. שיפוצים להתקנת מעליות חדשות ושיפור ניקוז התחילו ב-2009 והושלמו ב-2014.

המנהרה מובילה לאזור גריניץ', שבו נמצאים הקאטי סארק ופארק גני איילנד. המנהרה פתוחה תמיד, אך המעליות פועלות רק בשעות השיא.

מנהרת הולכי הרגל גריניץ' עוברת מתחת לנהר התמזה. נהר זה הוא נהר גדול בלונדון.

היא מחברת בין שתי גדות הנהר. בנו אותה בין 1899 ל־1902.

היא אמורה להחליף מעבורת. מעבורת היא סירה שמעבירה אנשים על פני הנהר.

למנהרה יש שתי כניסות עם כיפות זכוכית. יש מעליות שירדו אדם אל המנהרה. יש גם מדרגות ספירליות, מדרגות שמסתובבות.

האורך של המנהרה הוא 370 מטרים. היא צרה, רוחבה כ־3 מטרים. היא עשויה מקשתות ברזל וחופות של לבנים מיוחדות ומבריקות.

בחלק הצפוני המנהרה נפגעה במלחמת העולם השנייה. שם הוסיפו חיזוקים של בטון ופלדה.

המנהרה פתוחה תמיד. המעליות פועלות רק בשעות עמוסות.