מנזר

מנזר הוא בית משכנם של נזירים, אנשי דת שנדרו להתנזר. נדר הוא התחייבות פורמלית. התנזרות פירושה ויתור על חלק מהתענוגות כדי להתמקד ברוחניות.

בנצרת האירופית המנזר היה חלק מרכזי בחיים הדתיים והחברתיים. מנזרים נוסדו מחוץ לערים ולעיתים בתוכן, ובחלק מהמקרים עומדים מאחורי מנהיגים דתיים מקומיים.
מטרת הפרישה היא התעלות רוחנית, התכוונות לצמיחה פנימית באמצעות הרחקה מחיי העיר והמפתות שבהם.
הרעיון המרכזי הוא "Ora et Labora", תפילה ועבודה. העבודה כוללת לימוד כתבי קודש, עבודה חקלאית, העתקת ספרים, טיפול בבעלי חיים ועזרה במטבח. חלק מהמנזרים גם מבצעים עבודה קהילתית, כמו גידול כרמים והפקת יין במנזר לטרון.
בתקופת ימי הביניים, בעלי אחוזות רצו לשלוט על מנזרים כדי לקבל את אדמותיהם ואת יוקרתם. כדי להגן על המנזרים מונו מגינים מבני האצולה. המגנים קיבלו חלק בזכויות על הקרקעות, וזה גרם לעיוותים ולירידת עושרו של חלק מהמנזרים.
המנזרים הקתולים מאורגנים במסדרים שונים (למשל בנדיקטים, פרנציסקנים, דומיניקנים). הם משתייכים לחוקים ונדרים משלהם, ובדרך כלל יש הפרדה בין נזירים לנזירות. חלק מהמנזריות עסקו בשליחות חברתית והפעילו בתי חולים ובתי ספר. בתקופת מלחמת העולם השנייה כמה מנזרים ברחבי אירופה נתנו מקלט ליהודים נרדפים, ולעתים הוסתרו בהם ילדים לפני שנפגעו במלחמה.
המנזרים האורתודוקסיים שונים: הם אינם מאורגנים במסדרים ואין בהם דגש על הוראה או טיפול רפואי. הם נעים ממנזר קטן עם נזיר בודד ועד למנזרים גדולים עם אלפי נזירים. מנזר מר סבא במדבר יהודה נחשב לאחד העתיקים ביותר, וכיום הוא מאכלס מספר נזירים כחלק מרשת של מנזרים מהאזור.

מאמצע המאה ה-6 נהגו להיקבר בתוך מנזרים וכנסיות. הכנסיות אספו שרידי קדושים, פריטים של מקובלים שנחשבו לבעלי קדושה. קבורה ליד שרידים אלה נחשבה מבורכת, ולא פעם משפחות תרמו למנזר כדי שיתפללו בעבור נשמת הנקבר.
התרומות הושקעו בהרחבת המנזר, בבניינים ובספריות, וכך גדלה יוקרתם.

אב מנזר הוא מנהיג המנזר והאחראי על הנזירים. במנזרי נשים התפקיד דומה ונקרא אם המנזר. תקנוני המנזרים הגדירו את סמכויות האב ואת יחס הבישופים אליו. האפיפיור גרגוריוס הראשון צמצם את התערבות הבישופים ופעל כדי למנוע הדחה של אבות מנזר ללא סיבה מוצדקת.

מנזרים קיימים גם בדתות אחרות. בבודהיזם יש מנזרים בכל מזרח-אסיה ובקהילות בודהיסטיות במערב. מנזר השאולין בסין נחשב למפורסם.
גם בדת הג'יינית בהודו יש מנזרים רבים של מאמינים.

מנזר הוא מקום מגורים לנזירים. נזיר הוא איש דת. נזירים בוחרים לחיות פשוט.

נזירים מתפללים ולומדים ספרי קודש. הם גם עובדים: עוסקים בחקלאות, מטפלים בבעלי חיים ומכינים אוכל. הרעיון המרכזי הוא "תפילה ועבודה".
חלק מהמנזרים עזרו לאנשים ופתחו בתי חולים ובתי ספר. בזמן מלחמה, כמה מנזרים נתנו מקלט לאנשים שזקוקים לעזרה.
יש מסדרים קתוליים שמקיימים חוקי חיים משלהם. קיימים גם מנזרים אורתודוקסיים, שהם לעיתים קטנים ולעיתים גדולים. מנזר מר סבא במדבר יהודה הוא אחד העתיקים.

כבר מהמאה ה-6 נהגו להיקבר בתוך כנסיות ומנזרים. אנשים רצו להיקבר ליד שרידי קדושים. משפחות נתנו תרומות כדי שהמנזר יתפלל עבור הנפטר.

אב מנזר הוא ראש המנזר. באם מדובר במנזר לנזירות, המנהיגה נקראת אם המנזר.

מנזרים קיימים גם בבודהיזם. המנזר המפורסם ביותר הוא שאולין בסין. בהודו יש מנזרים של דתות כמו ג'ייניזם.