מנזר סן סימון הוא מנזר יווני-אורתודוקסי שפועל בלב גן בשכונת קטמון. אחת ההשערות לשם השכונה טוענת שהוא שיבוש מן היוונית "קטה-מוניס", שפירושו "סמוך למנזר".
המנזר נבנה באמצע המאה ה-19 על חורבות מנזר נוצרי קדום. מפות מימי הביניים קישרו את המקום לשמעון הקדוש, אחד ממאמיני ישו הקדמונים. מעל פתח הכנסייה חקוקה כתובת יוונית מתאריך 1881, ומעליה תבליט עם כלי עבודה של הבונים.
במלחמת העצמאות המנזר היה זירת קרב במסגרת מבצע יבוסי. במקום יש מצבת זיכרון לנופלים, וממצאים של פגיעות מלחמה במעון הפטריארך. בין הלוחמים שנודעו בקרב היו רפאל "רפול" איתן ודוד אלעזר.
ב-1949 הוכרז רוב השטח סובב המנזר כנכס נפקדים, קרקע שבבעלות ערבים שנמלטו במלחמה. חלק מהשטח הוקצה לחוות נוער שנחנכה ב-1950, וחלקו נבנה בשיכונים לעולים.
באותה תקופה התפשטה בארץ מגפת הפוליו, שפגעה בילדים וגרמה לשיתוק. בית החולים אלי"ן קיבל שטח במנזר, ושם נחנך מבנה אשפוז בפברואר 1952. בהמשך נוספו מחלקות, וב-1959 מונה פרופ' מאיר מייקין למנהל הרפואי.
בשנים הוקם מושב זקנים מדרום למנזר. ב-1963 הוצעה מכירת קרקע של הפטריארכיה לצורך בנייה, והאזור פותח בהדרגה לשכונות חדשות. ההקמה של גבעת אורנים החלה ב-1978, ושכונה נוספת, שנודעה כשכונת סן סימון, הוקמה בסוף שנות ה-60. מאבק ציבורי שמנע בנייה על כל החורשה הוביל לשימור חלק קטן כשטח פתוח, ולפיתוחו כגן ציבורי משנות ה-80.
בכנסייה מתגורר (נכון ליוני 2009) נזיר אחד, האב תיאודוריטוס. כניסה למבקרים אסורה.
מתחת למנזר נמצאו מערות קבורה שנחפרו בסוף המאה ה-19. נמצאו בהן שמות של נפטרים שמזהים אותם ככהנים ממשפחה מוכרת. הפרסומים על המערות הופיעו ב-1912, על ידי החוקר הגרמני הנסלר.
ממזרח למנזר עומד בניין שהושלם ב-1890 ושימש מעון קיץ לפטריארך היווני, ובהמשך גם לצליינים. בתקופת המנדט התגורר שם המשורר שאול טשרניחובסקי עד מותו ב-1943.
ב-1951 הועבר המעון לבית החולים אלי"ן לטיפול בילדי הפוליו. ב-1955 נבנה אגף נוסף. בית החולים עבר למשכנו החדש ב-1971, והמבנה שימש מעון לבוגרי המוסד. מעון הפטריארך הושב לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ב-2016.
בפסטיבל דוקאביב 2024 הוקרן הסרט הדוקומנטרי «הילדים ממנזר סן סימון». הסרט עוקב אחרי הילדים שגדלו בבית החולים אלי"ן. הבמאי הוא שחר גל-נור, והמפיקות הן מולי וצליל לנדסמן.
מנזר סן סימון נמצא בלב גן בשכונת קטמון. מנזר הוא מקום תפילה לנזירים. השם קטמון אולי הגיע ממילה יוונית שפירושה "סמוך למנזר".
המנזר נבנה במאה ה-19 על חורבות מבנה ישן. מעל הכניסה חקוקה כתובת יוונית מ-1881, ובמקום יש תבליט עם כלי עבודה של הבנאים.
במלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות קשים. יש שם מצבת זיכרון לנופלים. ניתן לראות פגיעות ישנות בקירות המעון.
אחרי המלחמה הכריזו על חלק מאדמת הסביבה כנכס נפקדים. זה אומר שלא היו שם בעלי קרקע. חלק מהשטח נבנה לשכונות. חלק נשמר כגן ציבורי.
בשנות ה-50 פרצה מגפת פוליו (מחלה שיכולה לשתק ילדים). בית החולים אלי"ן השתמש במבנים של המנזר לטיפול בילדים. ב-1952 נחנך שם מבנה אשפוז. אחרי שנים הבית חזר לבעליו ב-2016.
תחת המנזר יש מערות קבורה ישנות. חפרו אותן בסוף המאה ה-19 ומצאו שמות של אנשים שהיו כהנים. כהן הוא איש דת יהודי מהמשפחה שעבדה בבית המקדש.
צמוד למנזר עומד בית שנבנה ב-1890. זה שימש כמעון קיץ לפטריארך, מנהיג דתי. המשורר שאול טשרניחובסקי התגורר שם עד 1943.
בשנת 2024 הוקרן סרט על הילדים שגדלו בבית החולים במנזר. הסרט הוצג בפסטיבל דוקאביב.
תגובות גולשים