מנזר רטיסבון

מנזר רטיסבון הוא מנזר קתולי צרפתי ברחוב שמואל הנגיד 26, רחביה, ירושלים, ליד בית הכנסת ישורון. נבנה בין 1876 ל-1897. מייסדו הוא האב אלפונס רטיסבון, יהודי מומר מצרפת.

חזית המנזר ארוכה כ-90 מטר ומעוצבת בסימטריה של סגנון רנסאנס-בארוק איטלקי. רנסאנס-בארוק הוא סגנון בנייה אירופי ישן, עם אלמנטים חזקים וקווים מדווחים. בבניין יש גם אלמנטים רומנסקיים; רומנסקיים הם קשתות ועיטורים פשוטים.
האדריכל היה האב M. Doumet. משני קצוות החזית יוצאים אגפים; האגפים הצפוני והדרומי גבוהים יותר מהחלק המרכזי. הצד הצפוני נחנך ב-1884, והצד הדרומי הושלם ב-1891. באגף הדרומי נמצאת קפלה שנחנכה ב-1894. האגף הצפוני ארוך יותר.
בחלק הצפוני הוספו אגפים בשנות ה-30 של המאה ה-20. במרתף קיימים אולמות עם קמרונות, תקרות קמורות, שבהן שימשו בעבר ככיתות לימוד, חדר אוכל ומטבח.
בחצר הצפונית עומד מגדל שמירה שנבנה בשנות ה-30 של המאה ה-19, בתקופת שלטונו של אבראהים פאשא. המגדל השתלב ברשת מגדלי שמירה ואיתות בדרך בין ירושלים ליפו.
המנזר נמצא בבעלות הכס הקדוש (הוותיקן).

במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש הבניין כפקדת גדוד תותחנים אוסטרי שתמך בעות'מאנים. לאחר המלחמה הושב למסדר "אבות ציון". ב-1921 חנתה בחצר פלוגת עבודה שנקראה "פלוגת רטיסבון".
בעת מאורעות תרפ"ט מצאו יהודים מהסביבה מקלט במנזר. בשנות ה-30 פעל במקום בית ספר שבו למדו כ-350 ילדים, רובם יהודים ומיעוטם ערבים נוצרים ומוסלמים. משפחות עניות שלחו לשם את ילדיהן בגלל שכר לימוד נמוך ורצון ל"חינוך אירופי".
בתקופת מלחמת העצמאות פונו למנזר נשים וילדים מכפר עציון וקיבוץ מעלה החמישה. לאחר המלחמה שימש המבנה את האוניברסיטה העברית, מפני שלא ניתן היה ללמוד בהר הצופים. בהמשך הוחזר למוסדות הכנסייה הקתולית.
משנת 1970 פועל במקום סמינר תאולוגי, העוסק בלימודי נצרות ליהודים. בין מוריו היה האב מרסל דיבואה, חתן פרס ישראל. בשנות ה-80 נערך שיפוץ לפי תכנון נחום מלצר.
ב-1998 הוותיקן העניק חסות לסמינר ושמו שונה ל"המוסד האפיפיורי רטיסבון". בתחילת שנות ה-90 השכיר הוותיקן חלקת קרקע לקבלן מרדכי אביב לבניית מתחם מגורים בשם "לב רחביה", עסקה ראשונה בין הוותיקן ליזם ישראלי. בשנות ה-2000 שימש המבנה להרצאות וכבית מלון לצליינים.

ליד המנזר עומד בית בן שלוש קומות משלהי המאה ה-19. הבית נבנה למשפחה ערבית נוצרית כחלק משכונת אל-אמירה. המבנה כונה "בית צ'רצ'יל" משום שב-1941 שימש בית הארחה לחיילים בריטיים; מסופר שוינסטון צ'רצ'יל לן או ביקר שם בעת שביקר בארץ.

מנזר רטיסבון עומד ברחוב שמואל הנגיד 26, רחביה, ירושלים. הוא נבנה בין 1876 ל-1897. המייסד היה האב אלפונס רטיסבון, יהודי שהמיר את דתו בצרפת.

לפני המנזר חזית ארוכה, כ-90 מטר. הסגנון שלו מזכיר כנסיות אירופיות ישנות. האדריכל היה M. Doumet. יש במנזר אגפים וקפלה. קפלה היא מקום תפילה קטן בתוך המנזר. הקפלה נחנכה ב-1894.
במרתף יש אולמות גדולים ותקרות קמורות. תיקרה קמורת היא תקרה מעוגלת. האולמות שימשו ככיתות, חדר אוכל ומטבח.
בחצר הצפונית יש מגדל שמירה. מגדל שמירה הוא מגדל שממנו צופים ואותתים. הוא נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-19 ושימש לאיתות בדרך בין ירושלים ליפו. המנזר בבעלות הוותיקן. הוותיקן היא העיר והממשל של הכנסייה הקתולית.

במלחמת העולם הראשונה השתמשו במנזר חיילים אוסטרים. אחרי המלחמה הוא הושב לאבות ציון. ב-1921 התארחה בחצר פלוגת עבודה שנקראה "פלוגת רטיסבון". בשנת 1929 מצאו אנשים מקלט במנזר בזמן מהומות.
בשנות ה-30 פעל בבית ספר שבו למדו כ-350 ילדים, רובם יהודים. בתקופת מלחמת העצמאות הגיעו למנזר נשים וילדים מכפר עציון ומעלה החמישה כדי להיות במקום בטוח. אחרי מלחמת העצמאות שימשה האוניברסיטה העברית חלק מהבניין. לאחר זמן המנזר הוחזר לכנסייה.
משנת 1970 פועל במקום סמינר תאולוגי. סמינר תאולוגי הוא בית ספר ללימוד הנצרות. ב-1998 הוותיקן העניק למקום חסות ושמו שונה ל"המוסד האפיפיורי רטיסבון". בשנות ה-2000 שימש המנזר גם להרצאות וכבית מלון לצליינים.

לצד המנזר עומד בית בן שלוש קומות משלהי המאה ה-19. הבית נבנה למשפחה נוצרית ערבית. ב-1941 שימש המקום לבית הארחה לחיילים בריטיים. מסופר שוינסטון צ'רצ'יל לן או ביקר שם כאשר הגיע לארץ.