מנחם בדר (20.9.1895, 31.1.1985)
נולד בדוקלה בגליציה. הוריו היו חוה ויוסף בדר. גדל במשפחה מסורתית ומשכילה.
למד בגימנסיה בקרקוב וסיים תיכון בקולון שבגרמניה. במלחמת העולם הראשונה שירת כקצין, עבר קורס טיס ונפצע.
בגרמניה היה חבר בתנועה "הפועל הצעיר".
ב-21 בנובמבר 1920 עלה לארץ עם קבוצה של חברים. הם הקימו תחילה מחנה בסרפנד, וב-21 בנובמבר 1923 יסדו את קיבוץ מזרע. בשנות ה-30 כתב מחזות על חיי העובדים והחלוצים.
הצטרף לוועד המרכזי של "הפועל הצעיר" והיה בין מייסדי חברת סולל בונה. ב-1924 יצא לגיוס כספים בגרמניה וברומניה.
בין 1933 ל־1939 יצא בתדירות גבוהה לשליחות בחו"ל כדי לעודד יהודים לצאת מגרמניה. שהה בגרמניה בזמן עליית היטלר, בליל הבדולח ובסיפוח אוסטריה.
עבד גם ככתב של העיתון "דבר" בחו"ל.
בשנת 1941 יצא ליוגוסלביה לגיוס כספים ולחיפוש נתיבי בריחה עבור העלייה. בפברואר 1943 שימש כנציג השומר הצעיר ושליח הצלה בקושטא.
ביקר במחנות ההשמדה בפולין ובמחנות העקורים בגרמניה. לאחר המלחמה השתתף בקונגרס הציוני ה-22 בבאזל ב-1946.
ב-1948 היה בממשלה הזמנית ועבד במינהל כוח אדם במשרד העבודה והבינוי. בין השנים 1949 ל־1951 כיהן כחבר הכנסת בכנסת הראשונה.
כיהן כיושב ראש הוועדה לכלכלה וחבר בוועדת הכספים. לאחר מכן המשיך לעבוד בוועדת הכספים גם כשהמפלגה הייתה באופוזיציה.
בנובמבר 1955 מונה למנכ"ל משרד הפיתוח. במסגרת תפקידו ניהל מועצות מנהלים של מספר חברות תעשייתיות ומוסדות כלכליים. פרש בסוף 1962.
השתתף בייסוד ארגון "תכן", אחראי על מפעלי הקיבוץ הארצי. שימש כמזכיר קיבוצו.
ב-1964 מונה לתפקיד מתאם כלכלי, ואחריותו כללה מוסדות ומפעלים של הקיבוץ הארצי.
היה חבר הנהלת הטכניון והקים קרנות לחינוך ומחקר. בשנות ה-70 היה פעיל בקרן חבצלת.
ב-1982 נבחר לחבר ההנהלה הרחבה של קיבוצי השומר הצעיר.
מנחם היה ממקימי קיבוץ מזרע. נישא לדורה במהלך ההגירה על סיפון אוניית החלוצים "גליציה". הייתה להם בת.
נפטר ב-31 בינואר 1985 ונקבר בקיבוצו.
מנחם בדר (1895, 1985)
נולד בעיירה בדוקלה. הוריו היו חוה ויוסף. למד בבית ספר עד תיכון בגרמניה.
במלחמת העולם הראשונה היה קצין וטס כמטיס. אחרי המלחמה הצטרף לתנועה ציונית של צעירים.
ב-1920 עלה לארץ עם חברים. הם בנו תחנת קיבוץ וב-1923 הקימו את קיבוץ מזרע.
עבד בגופים שעזרו ליהודים לצאת ממקומות מסוכנים. יצא לגרמניה ולמד על המצב שם.
במהלך המלחמה היה שליח בקושטא ועבד על דרכי עלייה.
אחרי המלחמה ביקר במחנות הפליטים והשתתף בכנס ציוני בבאזל.
ב-1948 עבד בממשלת ישראל הזמנית. בין 1949 ל-1951 היה חבר הכנסת הראשונה.
בשנות ה-50 ו-60 ניהל דברים במשרד הפיתוח ובחברות תפעוליות גדולות.
נשוי לדורה. נולדה להם ילדה. נפטר ב-1985 וקברו בקיבוצו.
תגובות גולשים