מנחם פרי (חוקר ספרות)

מנחם פרי נולד בבנימינה ב-12 בספטמבר 1942. למד ספרות עברית ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטור שלו הוגשה ב-1976 באוניברסיטת תל אביב והיא עסקה בשירת ביאליק.
הוא נשוי לתמר פלג, עוסקת במדיה דיגיטלית, ואב לשתי בנות. מאז 1966 מתגורר בתל אביב.

פרי היה ממייסדי החוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. הוא ניהל את החוג לאורך שנים רבות ועד 2005. ב-2006 איחד שני חוגים לחוג חדש לספרות וניהל אותו בשנתיים הראשונות.

פרי פיתח גישה שרואה את הטקסט כתלוי בתהליך הקריאה הפעיל של הקורא. תורת הספרות (ענף שחוקר איך טקסטים פועלים) אצל פרי מדגישה את מעורבות הקורא בקביעת המשמעות.
הוא הקדים ותיאר מושג מרכזי שידוע כ"תורת הפערים", רעיון שאומר שהבנה נוצרת ממילוי פערים בהיפותזות של הקורא. פרי גם ניסח את המונח "סף המיצוי", נקודת האיזון בין קלות הבנה לבין יעילות העיבוד של הטקסט. רעיון קשור הוא "קריאה מקסימלית", אסטרטגיית קריאה שמחפשת להעמיק ולחשוף משמעויות נסתרות בטקסט.

עבודתו על סיפורי המקרא הראתה שבכל סיפור יש גם סיפור נגדי, ושסיפורים הם צמתים של אג'נדות מתנגשות. הוא חקר גם את הקשר בין יידיש לעברית, ספרות עברית חדשה, ושילוב בין נרטיב (סיפור) לפסיכואנליזה (שיטה לחקר הנפש).

פרי השתמש בכלים ספרותיים גם כדי לנתח פסקי דין מפורסמים. במרס 2007 ניתח את משפטו של חיים רמון, וב-2009 פרסם טור על פרשת קצב. הניתוחים תיארו איך היפותזות פרשניות שונות משפיעות על קריאת הטקסט המשפטי.

מאז 1990 עומד פרי בראש סדרת "הספריה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ב-1972 יסד את כתב העת "סימן קריאה" וערך אותו כעשרים שנה. הוא נודע כעורך מעורב וקפדני, שעובד לצידם של סופרים לאורך כתיבתם. טיפח וערך בין היתר יצירות של חנוך לוין ודויד גרוסמן.
בשנים האחרונות פעל בענייני הוצאה לאור והפצה, והשתתף במאבקי רגולציה ובהצעות להסדרת היחסים בין הוצאות, רשתות וסופרים.

בשנת 2008 קיבל פרי את פרס שר המדע, התרבות והספורט על עריכה ספרותית. ב-2010 זכה בפרס רמת-גן למפעל חיים. ב-2012/2013 קיבל את פרס לוי אשכול ליצירה לסופרים עבריים. בשנת 2013 נבחר כאחד מעשרת המשפיעים ביותר על התרבות הישראלית בתחום הספרות.

בשנות ה-80 פרסם טור שבועי ששילב בין ספרות לבישול.

פרי פרסם ספרים ומאמרים בתורת הספרות, בקריאה של טקסטים תנכיים, ובקריאה מקסימלית של יצירות מגוונות.

מנחם פרי נולד ב-12.9.1942 בבנימינה. למד ספרות ופסיכולוגיה. את הדוקטורט סיים ב-1976. הוא גר בתל אביב מאז 1966. הוא נשוי ויש לו שתי בנות.

הקים חוג ללימוד ספרות באוניברסיטת תל אביב. ניהל את החוג שנים רבות.

פרי חשב שהקורא בונה את המשמעות של הטקסט. כלומר הקורא מפרש וממלא פערים. פערים אלה הם מקומות שבהם צריך להשלים מידע. הוא קרא לשיטה הזאת "תורת הפערים".
הוא גם דיבר על "קריאה מקסימלית". זו דרך קריאה שמחפשת משמעויות נסתרים בסיפור.
פרי קרא סיפורים מהתנ"ך והראה שלפעמים יש בסיפור גם רעיון ניגודי.

מאז 1990 הוא עורך את סדרת הספרים "הספריה החדשה". ב-1972 ייסד ועירך את כתב העת "סימן קריאה".
הוא עזר לכותבים חשובים לערוך את ספריהם.

ב-2008 קיבל פרס על עבודתו כעורך. ב-2010 קיבל פרס למפעל חיים. ב-2013 זכה בפרס לוי אשכול ונבחר כאדם משפיע בתרבות.

בשנות ה-80 כתב טור שקישר בין ספרות לבישול.