מני בגר נולד ב-6 במרץ 1953 באיסטנבול שבטורקיה. בגיל עשר עלה לישראל והתיישב בקריית אתא. אחרי השירות הצבאי שיחק חלק במגוון הרכבים מוזיקליים. ב-1976 הצטרף ללהקת "גן עדן" ושינה את סגנון הלהקה כך שתשיר גם בעברית. הלהקה הוציאה אלבום שכלל שירים שבגר כתב, והבמאי אורי ברבש צילם עליהם סרט תיעודי.
לאחר פירוק הלהקה השתתף בגר במחזה הרוק "טרמפ למוות". אבי פרץ, אמרגנו, קשר אותו לאפיקים מקצועיים בחברת סי־בי־אס. בהפקתו של יזהר אשדות הוציא שני שירי רדיו מצליחים: "הלילה לבד" ו"אמא יש לי להקה".
בקיץ 1981 יצא אלבום הבכורה "רוק תל אביב" בהפקתו של ירוסלב יעקובוביץ'. בגר כתב והלחין רוב השירים, ביניהם הלהיטים "זה היה ביתי" ו"עייף מכדי לקום". השיר "זה היה ביתי" נכתב על געגועים במהלך טיול באירופה.
ב-1981 הקליט דואט מצליח עם גלי עטרי. בסוף 1982 יצא אלבומו השני "עוד מילה לפני שאת הולכת", שהוקלט גם בלונדון באנגלית. אותה שנה זכה בפרס כינור דוד לזמר השנה, אך האלבום לא חזר על הצלחת הבכורה.
בשנות ה-80 המשיך להופיע, השתתף בפסטיגל (מופע מוזיקלי לילדים) והקליט שירים שהפיק ועיבד בעצמו. ב-1985 יצא אלבומו השלישי "הייתי בגן עדן" בחברת הליקון, שבו בלטו שירים כמו "שיר נולד היום" ו"בוקר של חמסין". אחיו הצעיר אלברט ניגן בחליל באחד השירים.
בשנות ה-80 וה-90 עבר גם לעבוד כמעבד ומפיק מוזיקלי לאמנים אחרים. ב-1987 הלחין מוזיקה לסרט "המובטל בטיטו". ב-1988 יצא באפיק עצמאי האלבום "חייל של יום אחד" שכלל שירים מוכרים ודואטים.
המשיך להקליט ולשתף פעולה עם אמנים שונים. ב-1992 יצא האלבום "שנת הדובדבן" בחברת "בן מוש". במרץ 1993 נפצע קשה בתאונת דרכים. התאונה עצרה את פעילותו למשך יותר משנה. לאחר ההחלמה חזר בהדרגה לפעילות והוציא אוסף ושירים חדשים.
ב-1994 הוציא אלבום של כיסוי שירים מפורסמים של רוק ישראלי.
ב-2001 הפיק והוציא עם להקת סטלה מאריס את האלבום "פרשים". ב-2004 הקליט גרסה משותפת לשיר "זה היה ביתי" עם הילה הררי, שהפכה מזוהה עם מחאה סביב תוכנית ההתנתקות.
ב-2006 הוציא אלבום כפול בשם "הכוח לאהוב" שכלל ביצועים מחודשים ושירים חדשים. במהלך שנות ה-10 והשנים שאחריהן הוציא שירים בולטים רבים: שירי מחאה כמו "מלכות השקר" (2016), שירים בהשראת טיול שורשים כמו "חזרה לאיסטנבול" (2016), ויצירות לזכר חברים. ב-2019 יצא אלבומו ה-11 "כוכב הקופים". ב-יוני 2023 הוציא את הסינגל "מסתדר לטובה".
מני בגר נשוי לדליה מלכה-בגר, שחקנית קולנוע, ואב לארבעה ילדים. הבכורה נולדה מקשר קודם בשווייץ. מתגורר כיום בחריש. אחיו הצעיר הוא הסקסופוניסט אלברט בגר, ואחיינו סתיו בגר עוסק בהפקה מוזיקלית. בעשור השני של המאה ה-21, בעקבות קשיים כלכליים, ניהל גם דוכן מזון מהיר ליד זכרון יעקב.
מני בגר נולד ב-6 במרץ 1953 באיסטנבול. בא עד ישראל בגיל עשר. הוא הפך לזמר רוק. רוק הוא סוג מוזיקה עם גיטרות ורגש.
הוא היה חבר בלהקת "גן עדן" והתפרסם כשהחל לכתוב שירים בעברית.
ב-1981 יצא אלבומו הראשון "רוק תל אביב". אלבום הוא אוסף שירים. שם השיר המוכר הוא "זה היה ביתי". השיר נכתב כשבגר התגעגע הביתה בטיול בחו"ל.
במהלך העשור הוציא עוד אלבומים והופיע. בגר גם עיבד והפיק שירים לאמנים אחרים. ב-1987 הלחין מוזיקה לסרט.
ב-1992 יצא אלבום בשם "שנת הדובדבן". ב-1993 נפצע קשה בתאונת דרכים. אחרי זמן החל להקליט שוב ולשיר.
ב-2001 הפיק אלבום עם להקה בשם סטלה מאריס. ב-2004 הקליט שוב את "זה היה ביתי" יחד עם זמרת אחרת. המנגינה הזו נקשרה למחאה פוליטית של אותה תקופה.
ב-2006 הוציא אסופת שירים ישנים יחד עם כמה שירים חדשים. בשנים הבאות הוציא סינגלים ואלבום חדש ב-2019. ב-2023 יצא הסינגל "מסתדר לטובה".
מני בגר נשוי לדליה מלכה-בגר. יש לו ארבעה ילדים. אחיו אלברט מנגן בסקסופון. המשפחה גרה בחריש. בשנים מסוימות עבד גם בדוכן אוכל כדי להרוויח פרנסה.
