מניעת היריון היא פעילות שמטרתה למנוע היווצרות הריון. הימנעות מקיום יחסי מין ווגינליים היא הפתרון הבטוח ביותר. עם זאת קיימים אמצעים רבים שמאפשרים קיום יחסי מין עם סבירות גבוהה שאינם יובילו להריון. יש גם התערבויות כירורגיות שמונעות שחרור תאי זרע אצל הגבר או ביציות אצל האישה. קטגוריה נוספת כוללת אמצעים שמטרתם לעצור היריון בשלביו הראשונים, לאחר שכבר התרחש הריון.
בנוסף, מניעת היריון יכולה להתבצע ביוזמת הפרט, אך לעיתים היא חלק ממדיניות ממשלתית של פיקוח ילודה.
השימוש המוקדם המתועד במניעה מופיע בסיפור המקראי של אונן, שהשתמש ב"משגל נסוג" (הוצאת זרע לפני שיאון) כדי למנוע היריון. במשך חלק גדול מההיסטוריה היתה שיטה זו נפוצה.
בנוסף, שורש וצמחי מרפא שימשו בעבר כמניעה. רימון ומנטה צוינו במקורות עתיקים, ויש עדויות לשימוש בצמחים עם תרכובות דמויות הורמונים (פיטואסטרוגנים). צמח שהיה מפורסם במצרים ובאזור הים התיכון הוא סילפיום (Silphium), שנעלם לאחר קטיף מופרז.
כיום ההגנה הנפוצה ניתנת על ידי אמצעים פיזיים, הורמונליים וטכניקות טבעיות. אלה משתנים ברמת היעילות ובהתאמה למשתמשת.
אמצעים פיזיים כוללים מגנים שחוסמים את המגע בין זרע לביצית. הם שונים באפקטיביות ובשימושיות.
אמצעים אלו משנים את הפעילות ההורמונלית בגוף כדי למנוע הביוץ או להפוך את הרחם לפחות מתאים להשרשה. קיימים סוגים שונים של אמצעים הורמונליים.
יש אמצעים שניתן להשתמש בהם אחרי קיום יחסי מין, כדי לצמצם את הסיכוי להיריון. הם מיועדים לשימוש חירום.
שיטות התנהגותיות לא זקוקות לתרופות או לאביזרים. הן מבוססות על הרגלים ותזמון מגע מיני.
אינדקס פרל (Pearl Index) הוא המדד הנפוץ להערכה. זה מדד שמראה כמה הריונות מתרחשים אצל נשים המשתמשות באמצעי מסוים לאורך זמן. אינדקס פרל נמוך מצביע על סיכוי קטן יותר להיריון בלתי רצוי.
התערבויות כירורגיות כוללות עיקור וניתוחים אחרים שמטרתם למנוע שחרור תאים רבייתיים.
עיקור הוא פעולה כירורגית שמונעת פוריות באופן קבוע או ארוך טווח.
חסימת חצוצרות (חצוצרות הן הצינורות שמחברות את השחלות לרחם) מונעת מפגש בין ביצית לזרע.
חתך בצינור הזרע (וֹסֶקְטוֹמְיָה, vasectomy) חוסם את מעבר הזרע מהאשך.
סירוס הוא פעולה שמבטלת את יכולת הרבייה. מקורות דתיים ומסורתיים מדברים על איסורים או הגבלות בנושא זה.
במסורות דתיות שונות יש הגבלות על שימוש באמצעי מניעה. ביהדות נדונות שאלות הלכתיות לגבי שיטות שונות. ב-1930 פרסם האפיפיור פיוס האחד-עשר אנציקליקה שקבעה ששימוש באמצעי מניעה הוא אסור מוסרית. בעקבות זה, ב-1935 באירלנד הוטל איסור על מכירה וייבוא של אמצעי מניעה. בהמשך, החקיקה הומחסה: ב-1980 הותרה מכירה מרופא וב-1985 הותרה מכירת קונדומים והורגים לזרע גם ללא מרשם.
מניעת היריון היא דרכים למנוע הריון. הדרך הבטוחה ביותר היא לא לקיים יחסי מין.
יש אמצעים שעוזרים לקיים יחסי מין בלי להביא להריון. חלק מהם פועלים לפני, וחלק אחרי המגע.
בזמנים עתיקים אנשים השתמשו ב"משגל נסוג". זה אומר שהגבר מוציא את הזרע לפני סיום המגע. גם צמחים שימשו בעבר, למשל רימון ומנטה. צמח ידוע שנקרא סילפיום שימש הרבה והכחד.
יש אמצעים פיזיים, כמו קונדום. יש גם אמצעים הורמונליים, כמו גלולות, שמשפיעים על הביוץ.
קיימים אמצעים לשימוש חירום אחרי מגע מיני. הם מקטינים את הסיכוי להריון.
שיטות כאלה מבוססות על הרגלים ותזמון, ולא זקוקות לתרופות.
אינדקס פרל הוא מדד שמראה כמה הריונות קורים אצל נשים שמשתמשות באמצעי מסוים במשך זמן. מספר קטן יותר אומר שהאמצעי יותר יעיל.
יש ניתוחים שמונעים פוריות. למשל קשירת חצוצרות (חצוצרות הם הצינורות שמובילים ביציות). אצל גברים עושים חתך בצינור הזרע, וזה מקשה על יציאת הזרע.
בעדות ודתות שונות יש חילוקי דעות על שימוש באמצעי מניעה. ב-1930 פרסם האפיפיור מסמך שאמר ששימוש באמצעי מניעה אסור. באירלנד היו חוקים שאסרו מכירה של אמצעי מניעה מ-1935, והם שונו בהדרגה בשנות ה-80.
תגובות גולשים