מנצ'וקוו

מַנְצ'וּקְווֹ (ביפנית: 满洲国) הייתה מדינת חסות יפנית בין 1932 ל‑1945. מדינת חסות היא מדינה שנשלטת בפועל על ידי מדינה אחרת. היא קמה במנצ'וריה ובמזרח מונגוליה הפנימית.

על הנייר שלט בה פויי, הקיסר הסיני האחרון, אך בפועל היא הייתה שליטת בובה של יפן. יפן ניסתה לכפות על הרפובליקה הסינית להכיר בה, אבל רוב הסינים ראו במנצ'וקוו שטח כבוש. גם הצדדים השונים במלחמת האזרחים הסינית ראו בה ממשלת בובות של יפן.

מנצ'וקוו שימשה כבסיס צבאי לפלישות נוספות של יפן לסין. הכיבוש כלל פשעי מלחמה חמורים: רעב מאורגן, אונס, עינויים והריגה של מיליונים.

במנצ'וריה היו בתחילת המאה העשרים השפעות חזקות של רוסיה, בעיקר בגלל מסילת הברזל שעליה. אחרי מלחמת רוסיה, יפן (1904, 1905) הושם דגש יפני באזור, כולל מסילת הברזל הדרומית מ‑1906 והגירת אזרחים יפנים.

קציני הצבא היפני תכננו פלישה זמן רב. ב‑18 בפברואר 1931 הם ביימו את תקרית מוקדן, תקרית מדומה ששימשה תירוץ לפלישה. הכיבוש הושלם, וזאת גרמה לגינויים בינלאומיים וליציאתה של יפן מחבר הלאומים. ב‑1932 יפן הכריזה רשמית על מנצ'וקוו.

מנצ'וקוו הוצגה כאיחוד של חמישה עמים: מנצ'וריאנים, סינים (האן), יפנים, קוריאנים ומונגולים, תחת הסיסמה "חמישה עמים, איחוד אחד". היא הייתה מדינה ריכוזית וטוטליטרית, כלומר השלטון ריכוזי ומגביל חירויות.

דה‑יורה כוח היה בידי הקיסר פויי ומפלגתו, "איחוד קונקרדו". בפועל הצבא היפני שלט. עם זאת, הותרה פעילות של כמה ארגונים פוליטיים, כולל קבוצות רוסיות פשיסטיות ותנועות ציוניות יהודיות.

מנצ'וקוו הייתה מדינה ב‑מנצ'וריה בין 1932 ל‑1945. חסות זה כשמדינה חלשה כפופה למדינה חזקה.

הקיסר פויי היה המנהיג הרשמי. אבל יפן בפועל קיבלה את ההחלטות. סינים רבים ראו במנצ'וקוו שטח כבוש.

יפן השתמשה במנצ'וקוו כמקום לצבא שלה. שם נעשו פשעים גדולים נגד אנשים. רבים סבלו ורבים נהרגו.

לפני כן רוסיה השפיעה באזור בגלל מסילות ברזל. אחרי מלחמה בין רוסיה ויפן השנים 1904, 1905, יפן התחזקה שם. ב‑18 בפברואר 1931 היפנים ביימו את תקרית מוקדן. זה נתן להם תירוץ לכבוש את המקום. ב‑1932 הם הכריזו על מנצ'וקוו.

הם אמרו שמנצ'וקוו מאוחדת מחמישה עמים: מנצ'וריאנים, סינים, יפנים, קוריאנים ומונגולים. המדינה הייתה מאוד מקוטבת והרבה חוקים הוחלפו. למרות שהיו סמלים של שלטון מקומי, הצבא היפני שלט בפועל.