מנקס (Manx) הוא גזע של חתול בית שחלק או כל זנבו חסר.
מבנה גופו דומה לקצר השער הבריטי, אך רגליו האחוריות ארוכות יותר. זה נותן לו הליכה שמזכירה ארנבת. פרוותו צפופה ויכולה להיות כמעט בכל צבע ותבנית, למעט שוקולד ולבנדר. חלק מהחתולים חסרי זנב לחלוטין ונקראים Rumpy (בלי זנב). יש גם חתולים עם גדם זנב, Stumpy (גדם), וגם כאלה עם זנב חלקי או שלם. משקלו נע בדרך כלל בין 4 ל־5.5 ק״ג.
המנקס חברותי ואנרגטי. מחוץ לבית הוא צייד טוב. רבים קוראים לו "חתול כלב" בגלל רצונו להישאר עם בעליו ולעקוב אחריהם בחדרים. קולו שקט יחסית לגודלו, גם אצל נקבות בתקופת הייחום. הוא משמיע סלסול־קול ייחודי, בעיקר נקבות כשהן מדברות עם הגורים, וגם כתגובה לדיבור של הבעלים. מנקסים רבים מגנים על ביתם, במיוחד מפני כלבים זרים. הם מסתדרים טוב עם ילדים אם גדלו איתם, אך בוגרים שלא הוכרו לרעש עלולים להעדיף בית שקט.
מסביב לחוסר הזנב יש אגדות רבות. גרסאות מספרות על תיבת נוח, ובגרסה אחרת מאשימים את הוויקינגים. יש גם סיפורים שהמנקס הובא מאזורי המזרח הרחוק במאה ה־16 לאי מאן (אי בין אנגליה לאירלנד). כיום ההשערה המדעית היא שמדובר במוטציה טבעית שהתפתחה באי מאן והונצחה בגלל בידוד גאוגרפי. המנקס הוא אחד מהגזעים הראשונים שנרשמו באירופה ובצפון אמריקה.
מנקס הוא חתול בית שלרוב נולד בלי זנב.
גופו דומה לחתול קצר שער בריטי. רגליו האחוריות ארוכות יותר. הוא הולך בקפיצות כמו ארנבת. פרוותו עבה והיא באה בצבעים רבים, אך לא בשוקולד ובלאבנדר. יש סוגים שונים של זנב: Rumpy, בלי זנב; Stumpy, גדם קצר; ויש גם חתולים עם זנב חלקי או שלם. משקלו כ־4 עד 5.5 ק״ג.
המנקס חברותי ואוהב לשחק. הוא עוקב אחרי הבעלים ומחפש תשומת לב. הקול שלו די שקט. הוא מוציא סלסול מיוחד, בעיקר נקבות עם גורים. מנקסים יכולים להגן על הבית. הם מסתדרים טוב עם ילדים אם גדלו איתם. הם יעדיפו בית שקט אם לא רגילים לרעש.
יש סיפורים על איך איבד המנקס את זנבו. מספרים על תיבת נוח ועל הוויקינגים. מדענים חושבים שמדובר במוטציה טבעית שהתפתחה באי מאן. בגלל הבידוד האופייני לאי, התכונה נשמרה בדורות הבאים.
תגובות גולשים