הרב מנשה בן ישראל (נולד כמנואל דיאס סואירו, ה'שס"ד 1604, י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מוּסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי שפעל למען יהודי התפוצות.
נולד באיי מדיירה שבפורטוגל למשפחת אנוסים. ב-1605 עקרו הוריו מצארים רדיפות האינקוויזיציה אל לה רושל, וב-1614 התיישבה המשפחה באמסטרדם. הוריו דאגו לחינוכו, והוא למד אצל חכם יצחק עוזיאל מפאס. כבר בגיל 15 החל לדרוש בקהילה, ובגיל 18 מונה למנהיג קהילת נווה שלום אחרי פטירת רבו. בין תלמידיו נמנה ברוך שפינוזה.
בגיל 20 נישא לרחל סואירו. לזוג נולדו בת ושני בניו, יוסף ושמואל. בן ישראל שלט בעשר שפות ופרסם חיבורים בחמש מהן, עברית, לטינית, פורטוגזית, ספרדית ואנגלית. ידיעותיו גם במדעים סייעו לו בכתיבתו ובהתכתבויותיו עם מלומדים נוצרים.
ב-1627 ייסד את הדפוס העברי הראשון באמסטרדם. הדפוס תרם לכך שאמסטרדם הפכה למרכז הוצאה לאור חשוב של ספרים יהודיים בגולה.
בשנים 1632, 1651 פרסם את "המכריע" (El Conciliador) בשלושה חלקים. הספר נועד בעיקר לקוראים נוצרים ומטרתו הייתה להסביר סתירות לכאורה בפסוקים. יצירותיו קיבלו תהודה רחבה, תורגמו ונכנסו לשיח הבין־דתי. הוא החליף מכתבים עם אנשי רוח נוצריים כמו הוגו גרוטיוס, ופנה גם לדמויות מפתח כמו כריסטינה מלכת שוודיה.
ב-1655 הוזמן על ידי אוליבר קרומוול לאנגליה כדי לייצג את היהודים בדיון על חירות הדת. בועידת ויטהאל דנו בזכות היהודים לשוב לאנגליה לאחר גירושם ב-1290. בן ישראל הגיע בראש משלחת ובאמצעות פניות ופולמוס חיבר באנגלית את הקונטרס "תשועת ישראל" (Vindiciae Judaeorum). חיבור זה הוא אחת היצירות האפולוגטיות החשובות של ההיסטוריה היהודית החדשה. הוא שהה באנגליה כשנתיים.
ב-10 בספטמבר 1657 נפטר בנו ושבו להולנד. הוא חלה בדרך ונפטר במידלבורך ב-20 בנובמבר 1657.
פעילותו המדינית לא הביאה תוצאות מידיות, אך ב-1664 הורשו היהודים לחזור לאנגליה באופן מעשי, ובהמשך נבנתה קהילה חזקה בלונדון.
לזכרו נקראו רחובות בירושלים, תל אביב-יפו ורחובות. באמסטרדם הוקם על שמו מכון ללימודי מדעי החברה וההיסטוריה היהודית. יצירותיו שימרו השפעה ארוכה על היחסים בין יהודים ללא־יהודים ועל התפתחות הדפוס והחינוך היהודי בגולה.
חיבר כעשרה ספרים, בהם "המכריע" ו"תשועת ישראל". רבות מיצירותיו נועדו להסביר את היהדות למלומדים ולפוליטיקאים נוצרים, ולהגן על זכויות העם היהודי.
מנשה בן ישראל נולד ב-1604 באיי מדיירה. משפחתו ברחה מפורטוגל כי הכנסייה רדפה אותם. הם עברו לאמסטרדם ב-1614.
הוא למד אצל רב חשוב והפך לרב צעיר בקהילת נווה שלום. בגיל צעיר כבר לימד וכתב ספרים. הוא שלט בעשר שפות. דפוס הוא מקום שמדפיס ספרים. ב-1627 ייסד את הדפוס העברי הראשון באמסטרדם.
ב-1655 נסע לאנגליה על פי בקשת אוליבר קרומוול. באנגליה דנו אם Jews, יהודים, יוכלו לחזור ולגור שם. הוא כתב באנגלית ספר בשם "תשועת ישראל" כדי להסביר ולבקש זכויות ליהודים. שהה שם כשנתיים.
ב-1657 מת בנו, והוא שב להולנד. בדרכו חלה ומת במידלבורך ב-20 בנובמבר 1657.
הוא פתח דפוס חשוב והגן על זכויות היהודים. אחרי מותו, ב-1664, הורשו היהודים לחזור לאנגליה. יש רחובות ושם מוסד על שמו.
כתב ספרים חשובים כמו "המכריע" ו"תשועת ישראל". אלה נועדו להסביר את היהדות ולבקש כבוד והבנה.
תגובות גולשים