מסה (חיבור עיוני)

מָסָּה היא חיבור עיוני שעוסק בנושאים חברתיים או רוחניים. היא נكتבת בגישה סובייקטיבית, כלומר מבטאת דעות ותחושות אישיות של הכותב.

הכותב של מסה נקרא מסאי או מסאית. המסה עוסקת בנושאים כמו אתיקה, דת ואופי החברה.

הראשון שנחשב לכותב מסות מודרני הוא מישל דה מונטן. ספרו Essais יצא ב-1580. המונח הצרפתי essai מגיע מהפועל essayer, שפירושו "לנסות". גם המילה העברית "מסה" נובעת מהשורש נ-ס-ה ולעתים נחשבת תרגום שמרגיש דומה למונח הלועזי.

מונטן החל לכתוב מסות לאחר מות חברו אטיין דה לה בואטי, כדי להמשיך שיחות חשובות שעשו יחד.

מסה היא יצירה עיונית ולא בדיונית, אבל סופרים מודרניים משבצים מסות גם בתוך יצירותיהם. בקרב הסופרים העבריים ניתן למצוא שמות כמו עמוס עוז, דויד גרוסמן, שולמית הראבן ופניה עוז-זלצברגר. המשורר חיים נחמן ביאליק כתב מסות ידועות, ואצל אליעזר שטיינמן קיבל תואר "מונטן העברי".

השופטים בתחרות מסות של העיתון "הארץ" ניסו להגדיר את ייחוד המסה ולבחון מה מייחד אותה משאר סוגי הכתיבה.

מסה היא חיבור על רעיון או נושא. זהו טקסט שמביע דעה אישית. (סובייקטיבי = מבוסס על דעה אישית)

הכותב של מסה נקרא מסאי או מסאית. המסה מדברת על דברים כמו ערכים, דת וחברה.

מישל דה מונטן היה הראשון שפרסם מסות גדולות. ספרו נקרא Essais ויצא ב-1580. המילה essai מגיעה מהפועל הצרפתי essayer, שמשמעותו "לנסות". המילה העברית "מסה" באה מהשורש נ-ס-ה.

מונטן התחיל לכתוב אחרי מות ידידו אטיין דה לה בואטי. גם אצלנו יש סופרים שכתבו מסות. בין השמות המוכרים: עמוס עוז, דויד גרוסמן, וחיים נחמן ביאליק.