מסה קריטית (אופניים)

“מסה קריטית” הוא כינוי לרכיבה קבוצתית על אופניים שמטרתה להשפיע על היחס לעירוניות ולתשתיות לאופניים. המטרה היא להגיע לכמות רוכבים שממשיכים להתראות ככוח משפיע, מה שמכונה "מסה קריטית" (כמות מספקת שמשנה את הדינמיקה).

הרכיבות מאורגנות באופן אנרכי, כלומר ללא הנהלה מרכזית. מקום המפגש והשעה ידועים מראש, ולעיתים המסלול מתגבש ספונטנית. כדי למשוך תשומת לב משתמשים המשתתפים במוזיקה, תחפושות, דגלים, שלטים, עלונים, אפקטים על האופניים ועוד. הסיסמה המקובלת היא: "אנו לא מעכבים את התנועה, אנחנו התנועה".


אירוע ראשון התקיים ב-25 בספטמבר 1992 בסן פרנסיסקו, עם 48 רוכבים. השם "מסה קריטית" נבחר כבר באירוע השני ב-30 באוקטובר 1992, עם כ-85 משתתפים. הרעיון אומץ ברחבי העולם, וכיום קיימות רכיבות במאות ערים. יש הבדלים גדולים בגודל הרכיבות: ערים קטנות עשויות לאסוף פחות מ-20 רוכבים, ואילו בבודפשט מתקיימות רכיבות ענק שבראשן אלפי רוכבים. לדוגמה, ב-22 באפריל 2007 נספרו כ-50,000 רוכבים בבודפשט.

המונח הושאל מתצפית של המעצב ג'ורג' בליס בסין, על דרך שבה תנועה לא ממונעת ומתנועה ממונעת מתארגנת בצמתים ללא רמזורים. תיאור זה הוצג גם במסגרת דוקומנטרית ב-1992 ואומץ על ידי התנועה.


בישראל מתקיימות רכיבות תדירות בעיקר בתל אביב ובירושלים. אירועים נוספים נערכו מעת לעת בערים נוספות. רבים מהאירועים מאורגנים על ידי פעילים של עמותות מקומיות, כגון "תל אביב בשביל אופניים".

ברכיבות בתל אביב משתמשים בקישוטים, חלוקת עלונים, מגאפונים ומוזיקה. הנסיעה בשעות בהן יש הרבה תנועה מכוונת ליצור מודעות ולעודד שימוש יומיומי באופניים. הדרישה המרכזית של הפעילים היא בניית שבילי אופניים ותכנון עירוני שיראה באופניים כלי תחבורה יומיומי.

פעילות המסה הקריטית בישראל התנהלה לצד פעילויות אחרות של ארגוני סביבה ותושבים: הפגנות, דיונים עם העירייה והצגת תוכניות. לטענת ארגונים ירוקים, המאמצים סייעו לשינוי בעמדות הציבור והרשויות כלפי אופניים, אך מאבקים נמשכים בתחומים כמו חנייה לצורכי אופניים והובלת אופניים בתחבורה ציבורית.


באופן תיאורטי, רכיבה המונית למחאה אינה אסורה במדינות דמוקרטיות, כל עוד נמנעים מהפרת חוק ברורה. רוכבי אופניים נחשבים לכלי רכב ולכן יכולים לנסוע על הכביש; הם מאטים אך בדרך כלל אינם חוסמים את התנועה באופן בלתי סביר.

עם זאת, היו מקרים בהם המשטרה ניסתה למנוע רכיבות או פיזרה אותן, ולעיתים נעשו מעצרים או פגיעה באופניים. מרבית אירועי המסה הקריטית שמתקיימים בקביעות בישראל נמשכים ללא מעצרים וללא נוכחות משטרתית רבה, פרט למקרים עם אופי פוליטי חזק.

"מסה קריטית" היא רכיבה קבוצתית על אופניים. מסה קריטית (כמות רוכבים גדולה שמשנה דברים) רוצה שיותר יאהבו ויתמכו באופניים.

הרכיבות מתקיימות בלי בוס מרכזי. אנשים נפגשים במקום ובשעה, ורוכבים ביחד. הם עושים מוזיקה, מתחפשים, מחלקים עלונים ועושים דגלים כדי שיבינו אותם. יש סיסמה: "אנו לא מעכבים את התנועה, אנחנו התנועה".


הרכיבה הראשונה הייתה בסן פרנסיסקו ב-1992. האירוע השני שם כבר נקרא "מסה קריטית". מאז יש רכיבות בעשרות ויותר ערים. בבודפשט קמו רכיבות ענק של אלפי רוכבים.


בישראל יש רכיבות בעיקר בתל אביב ובירושלים. ארגונים מקומיים מסייעים בארגון. המטרה היא לקבל שבילי אופניים בעיר. פעילים גם מדברים עם העירייה ומפיצים רעיונות לשינוי.


בסך הכל, רכיבה שמביעה דעה היא חוקית במדינות דמוקרטיות. אופניים נחשבים כלי רכב, ולכן רוכבים יכולים לרכב על הכביש. לפעמים המשטרה הפריעה, אבל לרוב האירועים עוברים בשלום.