"מסעי גוליבר" מאת ג'ונתן סוויפט יצא ב-1726 בשם אחר ונהפך לרב־מכר. זה ספר סאטירי. סאטירה היא כתיבה שצוחקת כדי להראות בעיות חברתיות ופוליטיות.
הספר מחולק לארבעה חלקים, וכל חלק מתאר מסע שונה של למיואל גוליבר. בחלק הראשון הוא נלכד בליליפוט, ארץ של אנשים זעירים. שם עילה למלחמה היא ויכוח אבסורדי על הדרך לפתוח ביצה, מה שמסמל מריבות דתיות ופוליטיות. גוליבר עוזר לליליפוטים, אך מסרב לשעבד את אויביהם, ואז נחשד בבגידה. דוגמה בספר היא תחרות הליכה על חבל לדירוג מועמדים למשרות, סאטירה על פוליטיקה מטופשת.
בחלק השני הוא בברובדינגנאג, ארץ ענקים. שם הקטנים נראים בצורה מוגדלת, והחסרונות האנושיים נראים בולטים ודוחים. זהו מטפח שמאפשר לראות את פגמיהם של אנשים מזווית שונה.
בחלק השלישי גוליבר מגיע ללפוטה, אי מעופף של מדענים. סוויפט מבקר את הרציונליזם (העדפת חשיבה מופשטת) ואת אמפיריציזם חבל־העין (האמונה בניסוי כבסיס לידע). בסיפורים אלה מופיעים ניסויים אבסורדיים, כמו ניסיון להפיק אנרגיה ממלפפונים או להפיק אוכל מדברים מלכלוכים.
במסע הרביעי גוליבר פוגש את ההוינהנהונים, סוסים נבונים, ואת היאהו, בני־אדם ברוטליים. ההוינהנהונים משקפים חברה אידיאלית, והיאהו מייצגים את ההיבטים הגרועים של האנושות. גוליבר חוזר לאנגליה מיזנתרופי: מיזנתרופ הוא אדם ששונא או מתרחק מבני אדם.
החלקים הראשונים עובדו גם לילדים. זה הגדיל את הפופולריות של הספר. אבל עיבודים אלה גם הקהו את העוקץ הסאטירי. סוויפט פרסם את הספר בעילום שם, והמוּצא לאור שינה פרטים נחשבים בעייתיים.
בספר נזכרו שני ירחים של מאדים, עוד לפני גילויים מדעיים מאוחרים יותר. תיאורים אלה נחשבו לניבוי מרשים. על שמו של סוויפט נקראו מכתשים על גבי ירחי מאדים.
הספר עובד לסרטים רבים. בין העיבודים המפורסמים יש סרט קצר מ-1934 בכיכוב מיקי מאוס, סרט משנת 2010 וסרט אנימציה רוסי. בישראל עלה מחזמר בשם "גוליבר" ב-2000.
מתרגומים לעברית, יש תרגומים רבים, ורבים מהם אינם שלמים. רבים מהנושאים שבספר נוגעים לביקורת פוליטית ולהיסטוריה של תקופתו של סוויפט, ופירושים מקשרים את ליליפוט ובלפוסקו לאנגליה וצרפת של אותה תקופה.
"מסעי גוליבר" נכתב על ידי ג'ונתן סוויפט ב-1726. זה ספר סאטירי. סאטירה פירושה לצחוק כדי להראות טעויות בחברה.
הספר מחולק לארבעה מסעות. במסע הראשון גוליבר נלכד בליליפוט. ליליפוט היא ארץ של אנשים קטנים מאוד.
במסע השני הוא מגיע לארץ הענקים, ברובדינגנאג. שם כל דבר קטן אצלנו הופך גדול ומוזר.
בחלק השלישי יש אי מעופף בשם לפוטה. שם יש מדענים עם רעיונות משונים.
בסוף הוא פוגש סוסים חכמים שנקראים הוינהנהונים. יש גם יצורים שנקראים יאהו. יאהו מתנהגים רע וחסר תרבות.
גוליבר חוזר הביתה אבל הוא כבר לא אוהב את רוב האנשים. הספר משתמש בדמיון כדי לבקר רעיונות אמיתיים.
בספר נזכרו שני ירחים של מאדים. זה היה מוזר ומרגש כי זה התגלה מאוחר יותר.
הסיפור עובד לסרטים. ב-1934 יצא סרט קצר עם מיקי מאוס. בישראל הוצג מחזמר ב-2000.
תגובות גולשים