מסעי הצלב

מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שהתקיימו בעיקר במאה ה-11 עד המאה ה-13. הם החלו ביוזמת האפיפיורים (ראשי הכנסייה הקתולית) או בתמיכתם. המטרה הראשונית הייתה לכבוש את ירושלים מידי המוסלמים ולהביא אותה לשלטון נוצרי. עם הזמן הם הפכו למאבקים טריטוריאליים גם באזורים אחרים. כל המשתתפים הנוצריים במסעות אלו נקראו צלבנים. צלבנים פירושו מי שנושא צלב כתמרור זהות.

מסעי הצלב לכיבוש ארץ ישראל כללו כמה משלחות גדולות אל המזרח התיכון. המאבק סביב ירושלים והאתרים הקדושים היה מרכזי, אך לא היחיד. נוצרו שם מדינות צלבניות שנמשכו כמה דורות עד שנפלו לבסוף.

למסעי הצלב הייתה השפעה רחבה על אירופה. הם חיזקו לעתים את כוח האפיפיור, אך בהמשך תרמו לעליית ממלכות עצמאיות בצרפת, אנגליה, פורטוגל ואחרות. המגע עם מבצרים וטכניקות מזרחיות השפיע על חלק מהעיצוב הצבאי והאדריכלי, אבל החוקרים מראים שאירופה כבר התקדמה בטכנולוגיות הגנה לפני מסעי הצלב.

נוסדו מסדרים צבאיים של אבירים-נזירים. אלה היו לוחמים שנועדו להגן על המקומות הקדושים ועל העולים לרגל. דוגמאות חשובות הן הטמפלרים (מסדר אבירי היכל שלמה), ההוספיטלרים והטבטונים. אחרי כישלון המסעות וחזרתם של הצלבנים מהמזרח, חלק מהמסדרים הפכו לפעילים במסחר ובבנקאות וצברו עושר רב.

קיימים מסעות צלב שפנו למחוזות אחרים. אחד מהם היה מסע הצלב האלביגנזי בדרום צרפת, שיצא ב-1209 כנגד קבוצות שנחשבו ככופרות. זה הפך גם למאבק פוליטי של השליטים בצפון נגד הדרום.

מאתות ה-12 התחילו מסעות צלב נגד העמים שבצפון ובמזרח אירופה. יוזמים גרמנים ניסו לכבוש ולנצר עמים אלה. מאמצים אלה נמשכו לסירוגין עד המאה ה-16.

בדמיונות המזרח והמערב נבנו דימויים שונים למסעי הצלב. במערב הם נתפסו לעתים כהרפתקאות אבירות ורומנטיות, וגיבורים כמו גוטפריד מבויון זכו להערצה. במזרח הם נזכרו לעתים כפלישות אכזריות של הפרנקים. דמויות כמו צלאח א-דין וריצ'רד הראשון הפכו לסמלים תרבותיים מקבילים.

ליהודים היו מסעי הצלב אסון גדול. בדרכם לירושלים פגעו צלבנים וקבוצות עם הצלבנים ביהודים באירופה וברחבי המזרח התיכון. בקיץ ד'תתנ"ו (1096) נחרבו קהילות רבות באזור הריין, ובאנגליה ב-1190 אירעו התקפות על יהודים ביורק. רבים נהרגו, אחרים נאלצו להמיר דתם במעשים לחצים. מעשי אלימות אלה החריפו את מצב היהודים וחיזקו חקיקה אנטי-יהודית מאוחרת יותר.

הצלבנים עצמם לא קראו למסעותיהם בשם זה. הם השתמשו בכינויים כמו "נאמני פטרוס הקדוש" או "אבירי ישו". המשתתפים נחשבו גם ל"צליינים" (פלגי עולים למקומות קדושים). הם תפרו צלב לבגדיהם ונדרו נדר לפני היציאה. משמעות המונח התפתחה במאה ה-17 לתיאור "מסע צודק" נגד רוע. בעולם המוסלמי המונח המקביל הוא ג'יהאד, שמקורו באיסלאם, אך המושג 'מסע צלב' משמש לעיתים לתיאור פלישה עוינת מערבית.

מסעי הצלב השפיעו על ספרות, קולנוע ותרבות פופולרית. הם מופיעים בספרים, בסרטים כמו "ממלכת גן עדן" ו"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון", וביצירות אחרות. ההיסטוריה והתרבות של התקופה ממשיכות לעורר עניין ולעיתים גם עיצבונו של העבר משמש קבלן רעיונות היום.

מסעי הצלב היו מלחמות גדולות לפני הרבה שנים, בעיקר במאות ה-11 עד ה-13. מנהיגי הכנסייה הנוצרית תמכו בהן. המטרה הראשית הייתה להגיע לירושלים, עיר חשובה לנוצרים.

אזור ירושלים היה המטרה. קבוצות נוצריות הלכו לים וליבשה כדי להגיע לשם ולשלוט.

באירופה התחזקו שליטים וכמה ארצות הפכו לעצמאיות יותר. נוסדו מסדרים של אבירים שנקראו גם נזירים-לוחמים. הם שמרו על עולים לרגל. חלק מהמסדרים הפכו מאוחר יותר לעוסקים במסחר ובכספים.

חלק מהמסעות היו נגד עמים אחרים באירופה, כמו בצפון ובמזרח. במאה ה-12 התחילו מסעות אלה.

בשנת 1209 יצא מסע צלב בדרום צרפת נגד קבוצות שנחשבו שונים. זה גם היה ניסיון של שליטים להרחיב את כוחם.

במערב ראו במסעות הללו הרפתקאות אבירים. במזרח ראו בהם פעמים רבות פלישות שרעו נגד המקומיים. דמויות כמו ריצ'רד הראשון וצלאח א-דין הפכו לסיפורים ידועים.

היהודים סבלו קשה ממסעי הצלב. בקיץ 1096 הותקפו קהילות בגרמניה. באנגליה ב-1190 אירעו תקיפות שאיימו על משפחות. זה היה אירוע כואב בחיי הקהילות.

הצלבנים לא קראו למסעותיהם כך. הם קראו לעצמם שמות כמו "אבירי ישו". הם תפרו צלב על בגדיהם. היום המונח משמש גם לתאר מאבק שנחשב צודק על ידי מי שמוביל אותו.

מסעי הצלב מופיעים בספרים ובסרטים רבים. הם עדיין מעניינים אנשים שרוצים לקרוא על ההיסטוריה ולדמיין תקופות רחוקות.