מעגל הגיר הקווקזי

״מעגל הגיר הקווקזי״ הוא מחזה של ברטולט ברכט, שנכתב ב-1944 בזמן שברכט חי בגלות בארצות הברית. זהו מחזה אפי, סגנון שמדגיש רעיונות חברתיים ופחות זיהוי רגשי עם הדמויות. המחזה נחשב לקלאסי. הוא הוצג לראשונה באנגלית במאי 1948 בקולג' קרלטון במינסוטה. ב-1949 פורסם בגרמנית בכתב העת Sinn und Form, וב-9 בנובמבר 1954 הועלה לראשונה על במות בגרמניה, ב-Theater am Schiffbauerdamm בברלין. השחקנית הראשית בהצגה זו הייתה הלנה וייגל.

המחזה בנוי משתי שכבות: סיפור מסגרת על תקופת תום מלחמת העולם השנייה, שבו בעלי הקרקע רוצים לקבל את רכושם בחזרה, מול החקלאים שגרו ועיבדו את האדמה. כדי לזכות בזכויות הם מעלים הצגה.

בסיפור הפנימי עומד קונפליקט על שייכות של ילד קטן. האם הילד שייך לאימו העשירה שנטשה אותו, או למשרתת שגידלה והצילה אותו? המשרתת מסכנת את חייה פעמים רבות כדי להגן על הילד.

המחזה נפתח במחלוקת בעמק על זכות השהייה במקום. לאחר מכן מתארים מרד שבו המושל נהרג. אשתו עוסקת בהימלטות ונוטשת את התינוק, מיכאל (מישל). המשרתת מוצאת את התינוק ומעניקה לו מקלט. היא נתקלת בסכנות ובחיילים, ומחפשת הגנה אצל איכר.

כששובה הסכנה, האם המושלת דורשת לקבל את בנה כדי לטעון לאחוזתו. הילד נחטף לפי צו בית דין, ושתי הנשים מוזמנות להופיע בפני השופט אצדק.

אצדק הוא שופט ציורי וכמעט ליצן: בתקופת האנרכיה מינו אותו כהלצה. הוא נוטה לשכרות ומשתמש בספר החוקים כמשענת. באופיו הוא מעדיף את העניים על העשירים ומוכיח משפטים קודמים שלו שבהם תמך בצד חלש יותר. ברכט מציג דרכו של אצדק לצורך בחינה עמוקה של צדק.

לפסק הדין המרכזי הוא מצייר מעגל גיר (מעגל שציירו על הקרקע) ומניח את הילד במרכז. שתי הנשים נדרשות למשוך את הילד כל אחת לכיוונה. האם מושכת בחוזקה, והמשרתת מרפה כדי שלא לפצוע את הילד. אצדק מחליט למסור את הילד למשרתת, תוך שהוא קובע שהאחוזה תהפוך לגן ציבורי לילדים בשם "גן אצדק". לאחר 판ה הוא פורש בחגיגה רועשת.

ברכט שואל האם זכויות קניין (זכות החוקית לשייך נכס) עדיפות על צדק חברתי והאם הורות ביולוגית גוברת על הורות שנרכשה בטיפול. המחזה מבקר את שרירות הלב של המשפט ומאתגר את רעיון הבעלות: מי שייך למפעל, מי שעובד בו או בעליו? לאורך המחזה מודגשת הנוגדת בין מעמדות והעובדים מול האצולה.

ברכט מציג את אצדק כשופט בלתי שגרתי כדי להראות שצדק יכול להופיע רק בדרכים לא צפויות. בסוף, המשרתת בוחרת לא להחליף את הילד בסגנון חיים עשיר, כי היא רוצה שילדיו יישארו קרובים לעמם.

מבקרים מצביעים שהמחזה מערבב בין מושג הקניין לבין מושג החזקה על ילד. מערכות משפט רבות מבחינות בין בעלות על נכסים ובין הגנה על ילדים, ולעתים מתנגדות לרעיון של "בעלות" על אנשים.

נכון לשנת 2025 הועלו שמונה הפקות של המחזה בתיאטראות רפרטואריים בישראל.

״מעגל הגיר הקווקזי״ הוא מחזה של ברטולט ברכט. הוא נכתב ב-1944 כשהמחבר חי בארצות הברית. המחזה הועלה לראשונה באנגלית ב-1948.

יש כאן שתי סיפורים מחוברים. אחד מסגרת בזמן תום מלחמת העולם השנייה. בעלי אדמות רוצים לקבל את אדמותיהם חזרה. אנשים שעבדו באדמות האלה גם רוצים להשאיר אותן.

הסיפור הפנימי עוסק בילד קטן. האם הוא שייך לאימו העשירה שעזבה אותו, או לאישה שעבדה ואהבה אותו וגידלה אותו? המשרתת הצילה את הילד וגדלה עליו.

במרד נהרג המושל והאישה שלו בורחת. היא שוכחת את התינוק. המשרתת מוצאת את התינוק ומגנה עליו. בסוף האם דורשת לקבלו חזרה והן מובאות אל השופט אצדק.

השופט אצדק מצייר מעגל בגיר על הקרקע. הוא אומר שאשה שתמשוך הכי חזק תזכה בילד. האם מושכת בחוזקה. המשרתת לא רוצה לפצוע את הילד ומרפה. אצדק נותן את הילד למשרתת. האחוזה נהפכת לגן ילדים שנקרא "גן אצדק".

ברכט שואל מה חשוב יותר: בעלות על רכוש או מעשיים של אנשים שעובדים בשבילך. הוא גם שואל האם הורים ביולוגיים קודמים להורים שאהבו וטיפלו.

עד 2025 הועלו שמונה הפקות של המחזה בתיאטרון בישראל.