מעונה הוא מושב חקלאי בגליל המערבי, ליד מעלות-תרשיחא. מושב הוא יישוב של משפחות העוסקות בחקלאות. היישוב משתייך למועצה האזורית מעלה יוסף.
לפי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) הדירוג החברתי-כלכלי של מעונה גבוה, 8 מתוך 10. שכר ממוצע של השכירים ב-2011 עמד על 14,685 ש"ח, מול ממוצע ארצי של 6,490 ש"ח.
ראשית מעונה הייתה ב-1949, כש-540 עולים מרומניה הושבו בבתי כפר תרשיחא כשלב בהכשרה להקמת מושבים. ב-1 באוגוסט 1951 הוחלט לחלק את המתיישבים לעירוניים ולחקלאיים. 50 משפחות שבחרו בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו את המושב מעונה. כ-100 משפחות נשארו בתרשיחא ותוארו כ"מעונה עירונית". בשנים שאחרי הצטרפו גם עולים מצפון אפריקה.
ב-1960 יצאו תושבי המושב לשביתה בדרישה למכסות מים וקרקע גדולות יותר. ב-1965 המחאות חזרו בעקבות טענות על קושי בפרנסה.
שטח המושב הוא 730 דונם. מעונה משמש כמושב המרכזי של מועצה אזורית מעלה יוסף. במושב פועל מתנ"ס, מרכז קהילתי ונוער ע"ש אייל דרור, שמרכז פעילויות נוער וקהילה בכל המועצה.
בכניסה לכיוון היישוב נמצאת תחנת משטרה היסטורית של מעלות-תרשיחא. המבנה שימש כתחנה עוד בימי המנדט הבריטי ונקרא בעבר גם "תחנת מעונה". זהו אחד המבנים הידועים מסוג מצודת טגארט, מבנה משטרתי מבעל אופי מבוצר מהתקופה ההיא.
שני אתרים במושב מסומנים במפות שבילים.
מעונה הוא מושב חקלאי בגליל המערבי, קרוב למעלות-תרשיחא. מושב הוא כפר שבו משפחות עובדות בחקלאות. היישוב שייך למועצה אזורית מעלה יוסף.
ב-1949 הגיעו לכאן 540 עולים מרומניה וישבו בתרשיחא. ב-1951 יצאו 50 משפחות והקימו את המושב מעונה. אחרי זה הצטרפו גם עולים מצפון אפריקה.
המושב תפס שטח של 730 דונם. יש כאן מתנ"ס, מרכז קהילתי לנוער ולפעילויות. בשנת 2011 השכר הממוצע היה גבוה מהממוצע הארצי.
תושבי המושב התארגנו ב-1960 וב-1965 כדי לבקש מים, קרקע ואמצעי פרנסה.
ליד הכניסה עומדת תחנת משטרה ישנה מבית המנדט הבריטי. פעם קראו לה גם "תחנת מעונה". המבנה הוא מסוג שנקרא מצודת טגארט.
שני אתרים במושב מסומנים במפות שבילים.
תגובות גולשים