מעונות עובדים

מעונות עובדים הם שיכונים של דירות בסגנון הבינלאומי, שנבנו בעיקר בשנות ה-30 במסגרת מפעל השיכון של ההסתדרות. בדפוס הבינוי הזה היו בלוקים של דירות בקומות, חצרות משותפות, מכולת (צרכניה), גני ילדים וחדרי כביסה משותפים על הגג. המבנים השתרעו על מספר חלקות, ולכן סטו ממודל הבית הפרטי עם גינה לכל דירה.

ההסתדרות ראתה את בניית הדירות כחלק מתפקידה לדאוג לפועלים. בתחילה נבנו בתים פרטיים, אך עם עליית העלייה באמצע שנות ה-30 עברו לבניית בתי קומות. שתי חברות בנות התגלגלו מהמפעל: חברת "שיכון" לערים ו"נוה עובד" למושבות. הדירות הוקצו בעיקר לעובדים (כ-75%) ולפקידים ולבעלי מקצוע חופשיים (כ-25%).

השיכון נוהל באמצעות אגודה שיתופית (אגודה שבה החברים מחזיקים בזכויות משותפות). האגודה קנתה את הקרקע, ובנתה את המבנים במימון הרוכשים, שחויבו להיות חברי האגודה. עד 1953 לא היה חוק בתים משותפים, ולכן האגודה הייתה הבעלים הרשום של החלקה, והדיירים החזיקו בחלק מההון של האגודה בלבד. זה תאם את העיקרון של היעדר בעלות פרטית על הדירות.

במהלך שנות ה-50 התפתחו בעיות בירוקרטיות סביב מכירה והשכרת דירות. ב-1953 חוק בתים משותפים אפשר רישום בעלות לנפרד. ב-1957 ועדת ראובן ברקת המליצה להסיר הגבלות רבות, וההסתדרות הפסיקה לגבות עמלות ולהתערב בניהול האגודות. בהמשך האגודות פורקו וההסתדרות התנתקה ממעורבות ישירה.

מעונות עובדים נבנו בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובחולון. בתל אביב היו כמה מתחמים בולטים, ובהם מעונות הוד. ברחביה בירושלים תכננו אדריכלים בניינים דו-קומתיים סביב חצרות ירוקות, עם כניסות נפרדות לכל משפחה. במתחם קריית משה נבנו כ-237 דירות ב-17 בלוקים, והשטח הפתוח נרשם כיחידה נפרדת שהזכויות בה שייכות לאגודה.

המעונות נחשבים ניסוי מוצלח בשיכונים סביב חצר משותפת. סגנון זה השפיע על שכונות נוספות בארץ, אם כי שנים מאוחרות יותר בנייני השיכון נבנו בקצב מהיר וללא תכנון פרטני.

בשנת 1994 יצא בול דואר ישראל שבו הודגמו מעונות עובדים כחלק מסדרת "האדריכלות - הסגנון הבין-לאומי בתל אביב".

מעונות עובדים הם בנייני דירות משותפים שנבנו בשנות ה-30. הם נבנו על ידי ההסתדרות, ארגון עובדים גדול.

בבניינים היו חצרות משותפות. בחצר הייתה מכולת וגן ילדים. על הגג היו חדרי כביסה משותפים. הדירות היו מסודרות בבלוקים של כמה קומות.

בתחילה הדירה לא היתה בבעלות פרטית. אנשים היו חברים באגודה שיתופית. אגודה שיתופית זו אומרת שהדיירים חולקים את המקום והכללים ביחד.

לאחר מלחמת העולם השנייה שונו החוקים. בשנות ה-50 אפשר היה לרשום דירות בנפרד. אז גם בוטלו חלק גדול מהכללים המגבילים על מכירה והשכרה.

מעונות עובדים נבנו בתל אביב, בחיפה ובירושלים. ברחביה בירושלים תוכננו בניינים קטנים סביב חצרות ירוקות. בשנת 1994 הופיע בול שיציג את המעונות האלה.