מענית

מענית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, דרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.
הקיבוץ הוקם ב-1935 במושבה כרכור על ידי קבוצות שעלו מפולין, ליטא וצ'כוסלובקיה, כולל צעירים מהשומר הצעיר בסלובקיה. חביבה רייק הצטרפה לקבוצה ב-1939. בשנת 1942 התאחדו עם חברים מקיבוץ "אודים" ועלו לקרקע במענית ב-6 בספטמבר 1942.
שמה "מענית" פירושו התלם הראשון שנחרש בשדה. השם ניתן בעקבות השוואת המייסדים: כמו התלם הראשון יביאו אחריו יישובים נוספים.
בתחום היישוב מצוי תל נרבתה, בו נמצאו ממצאים עתיקים: גתות (ביתי לדריכה של ענבים), קולומבריום (מבנה לגידול יונים), בורות מים ומערת קבורה. יש המזהים את התל עם העיר נרבתא המוזכרת בתקופת המרד הגדול. על התל נמצא גם פילבוקס, עמדה ביטחונית קטנה, שנבנתה בתחילת מלחמת העצמאות. הפילבוקס והעתיקות כלולים כיום ב"פארק מגיני מענית" ליד בית הקברות.
מענית עוסקת בחקלאות: מטעי אבוקדו, כרמים וורפת חולבות (חווה עם פרות חלב).

כמו קיבוצים רבים, מענית חוותה משבר כלכלי חמור מאז אמצע שנות ה־80. החובות הגיעו למאות מיליונים של שקלים, ובשנים 1993, 1994 הקיבוץ הוכרז ככמעט חדל פירעון. תקציבי החברים נסגרו והיה משבר חברתי ואמון.
השינוי החל ב-1995 במסגרת הסדר הקיבוצים עם הבנקים, שהאפשר לקיבוץ להתחיל שיקום כלכלי. במקביל בוצעו שינויים ארגוניים: תשלום חשמל לפי צריכה אישית, תשלום על ארוחות בחדר האוכל (החל מ-1995) ותשלום עבור שירותים נוספים.
בשנת 1994 הוקמה "מועצת מענית" שהעבירה חלק מסמכויות הניהול ופאטה את המעבר מדמוקרטיה ישירה לנציגותית.
לאחר בדיקות והמלצות בשלהי שנות ה־90, החל מהלך של שיוך נכסים למשתתפים. ב-2002 החליטה אספת החברים לשייך 37% מאמצעי הייצור לחברים על פי ותק. ב-2004 הוחלט לשייך גם דירות מגורים לחברים. ב-2012 הוחלט על שיוך נוסף של 37% מאמצעי הייצור.
התהליכים גררו מחלוקות משפטיות. בין 2004 ל־2011 התנהל מאבק משפטי של קבוצת עוזבי קיבוץ שביקשה זכויות שיוך עבור הורים שנפטרו לפני יום קובע. בית המשפט העליון דחה את תביעותיהם, ופסק הדין הפך להלכה בנוגע ל"יום קובע" בזכויות קיבוץ.
בשנים 2007, 2008 חזרו 20 בני קיבוץ וקיבלו חברוּת כלכלית. ב-2012 נוצרה שותפות עם חברת עוף ירושלים להקמת מדגרה. ב-2016 הופרט שכר העבודה ויוסדו קרנות עזרה הדדית להגנה סוציאלית. באותה תקופה נמכר מפעל גלעם וקצת מאוחר יותר מכר הקיבוץ את אחזקותיו באנזימוטק.
בין 2016 ל־2020 התקבלו כ־48 משפחות חדשות. ב־2020 הוכרז סיום המעמד של עצמאות כלכלית: החברים הפכו לבעלי דירות חוקיים, והושלמו ארבע מהלכים אסטרטגיים מרכזיים, הפרטה מלאה של שירותים, מעבר לשכר פרטי דיפרנציאלי, שיוך נכסים ושיוך דירות. בבעלות קבוצת בר"מ חלו שינויים: עוף ירושלים מחזיקה 74% וקיבוץ מענית 26%.
נכון לסוף 2021 חיו במענית מעל 850 נפש, מהם 254 חברים. בסוף 2023 האוכלוסייה כ־945 נפש. בשנת 2024 הושלמה שכונת "הגינה הקהילתית" בצפון, והחלה בניית שכונת "מאדי" בדרום, שמיועדת לקלוט כ־50 משפחות חדשות ולהיוושם עד 2027.
בעתיד מתכנן הקיבוץ פיתוח של בניה רוויה, הצפפה של אזור כפרי, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית 35.

מענית הוא קיבוץ ליד פרדס חנה. הקיבוץ הוקם ב-1935 על ידי קבוצות שעלו ממדינות שונות.
בשנת 1942 עברו המשפחות למקום שבו הקיבוץ נמצא היום.
שמה של הקהילה, "מענית", פירושו התלם הראשון בשדה. התלם הוא שורה שנחרשת באדמה.
במקום יש תל עתיק שנקרא תל נרבתה. בתל נמצאו שברי כלים, בורות מים ומערת קבורה. על התל יש גם פילבוקס. פילבוקס הוא מבנה קטן ששימש להגנה.
יש גם פארק ליד התל שנקרא פארק מגיני מענית.
מענית מגדלת אבוקדו, כרמים ויש בה רפת.

מענית חוותה משבר כלכלי בשנות ה־80־90. היו חובות רבים וצריך היה לשנות כללים.
בשנים הבאות החברים התחילו לשלם על חשמל ואוכל. כך הקיבוץ התאושש.
הקיבוץ שינה את הדרך שבה מחליטים. הוקמה מועצה שתעזור בניהול.
במהלך השנים הוחלט לשייך חלק מהנכסים לחברים. היו דיונים משפטיים על מי זכאי להשיוך.
ב-2016 הופרשו שכר העבודה והוקמו קרנות עזרה.
בשנים האחרונות נכנסו חברים רבים חדשים. בסוף 2023 חיו במענית כ־945 אנשים.
בשנת 2024 הושלמה שכונת "הגינה הקהילתית". השכונה הדרומית "מאדי" נבנית ומיועדת למתגוררים בעתיד.