מעצב תעשייתי

מעצב תעשייתי הוא מקצוען שעוסק בעיצוב מוצרים. הוא משלב ידע הנדסי חלקי עם ידע תרבותי באמנות ואדריכלות. הוא אחראי על החוויה של המוצר בכל שלב, מהאריזה ועד ההתכלות, כלומר מהאופן שבו משתמשים בו ועד לסופו. המטרה שלו כפולה: לפתור צרכים פרקטיים של המוצר וליצור גם אייקונים תרבותיים.

המעצב צריך ידע רחב וגמישות חשיבתית. הוא עובד עם אנשי שיווק, מכירות, פיתוח הנדסי והייצור, ומצריך יכולת לתאם ביניהם. לכן נהוג לומר שהוא מכיר מעט מאוד תחומים, אך רבים מהם.

הידע הנדרש כולל טכנולוגיה של חומרים ותהליכי ייצור, מכניקה ופיזיקה; חוויית משתמש (כגון אנתרופומטריה, מדידת מידות גוף כדי להתאים מוצרים); ורגישות תרבותית והיסטורית לעיצוב. צריך גם הבנה בתכנון בר-קיימא, מיחזור, כלכלה, שיווק, קניין רוחני ופטנטים, ואף מעט פילוסופיה ועתידנות.

המיומנויות כוללות יכולת חשיבה יצירתית, הבנה טכנית, עבודת צוות וניהול פרויקטים. המעצב מבצע מחקר על המוצר, מתכנן אב-טיפוס ובודק שימושיות.

בישראל הלימודים לתואר אקדמי בעיצוב תעשייתי נמשכים כארבע שנים. תואר הנדסאי באותו תחום נמשך בדרך כלל שנתיים במסלול בוקר, ובמסלול משולב לפי כללי משרד העבודה עד כשלוש שנים. במוסדות שונים בארץ מתקיימים מסלולים ללימודי העיצוב התעשייתי.

מעצב תעשייתי מעצב מוצרים שאנשים משתמשים בהם. הוא חושב איך המוצר נראה, מרגיש ומתנהג.

הוא צריך לדעת קצת על חומרים וכיצד מייצרים דברים. הוא גם חושב על נוחות השימוש, כלומר איך אנשים יחזיקו וישתמשו במוצר.

המעצב עובד עם אנשים שונים בחברה. למשל אנשי שיווק, מהנדסים ואנשי ייצור. יחד הם בודקים רעיונות ובונים דגמים.

המעצב דואג לכל שלב של המוצר: האריזה, השימוש ולעתים גם מה קורה בסוף החיים שלו. סוף החיים פירושו מתי המוצר מתקלקל או ממוחזר.

בישראל תואר אקדמי בעיצוב תעשייתי אורך כארבע שנים. תואר הנדסאי בדרך כלל אורך שנתיים במסלול בוקר. קיימים מוסדות בארץ שמלמדים את התחום.