מערך (כדורגל)

בכדורגל, "מערך" הוא הדרך שבה השחקנים מתפרסים על המגרש. המערך מצוין במספרים שמראים כמה שחקנים בעמדות ההגנה, הקישור וההתקפה. שוער לא נזכר כי תמיד בעמדה קבועה.

מערך נפוץ במיוחד בשנות התשעים ותחילת שנות ה-2000. כולל ארבעה מגינים (בדרך כלל שני בלמים ושני מגינים), ארבעה קשרים ו‑שני חלוצים. החלוצים יכולים לשחק זה לצד זה או אחד מעט מאחור.

הידוע כ"יהלום", תת‑גרסה של 4-4-2. הקשר האחורי (קשר הגנתי) מגן על ההגנה ובונה התקפות. הקשר ההתקפי מסייע בחוד, ושחקני האגף תומכים בהתקפה וההגנה. לעתים אחד החלוצים הוא "חלוץ מטרה", שמרכז את משחק ההבקעה.
(שימשו בו קבוצות כמו מילאן וריאל מדריד בזכיותיהם באירופה בתחילת שנות ה-2000).

מערך התקפי שהתפתח משנות השישים. ברזיל זכתה במונדיאל 1962 בעזרתו. מתאים לקבוצות עם חלוצים מהירים שנעים גם לצדדים. לווריאציות שונות במיקום של חלוצים וקשרים.

מערך שמדגיש את הקישור. שני קשרים אחוריים שומרים ובונים, קיצוניים ותומך התקפי מסייעים לחלוץ יחיד. חלוץ בודד הוא לעיתים "חלוץ מטרה".

מערך שהוצג בגמר המונדיאל 1958 על ידי ויסנטה פאולה. ארבעה מגנים, שני שחקני מרכז שמכוונים את המשחק, ושניים זוגות חלוצים קיצוניים ומרכזיים. דורש קשרים מהירים וכושר גבוה.

מערך הגנתי שמעבה את ההגנה. שלושה בלמים במרכז, מגינים בצדדים שיכולים לתמוך בהתקפה. ארבעה בקישור ואחד חלוץ בהתקפה.

מערך שמיועד להגן מפני צמד חלוצים יריב ולצאת למתפרצות מהירות. כולל בלם אחורי אחד ושניים קדמיים, ושחקני כנף שיכולים לתמוך בקישור ובהתקפה. שלמה שרף השתמש בו לעתים בהצלחות מול יריבות חזקות.

מערך התקפי, מתאים כשהקבוצה בפיגור. שלושה בלמים, שני קשרים מרכזיים, שני קשרי כנף, ושלושה חלוצים שמטרתם להבקיע.

המכונס "פירמידה" משנות ה-90 של המאה ה-19. היה המערך הנפוץ עד שנות ה-40 של המאה ה-20. יצר איזון חדש בין הגנה להתקפה. אורוגוואי השתמשה בו לזכייה במונדיאל 1930.

הומצא על ידי הרברט צ'פמן בשנות ה-20, כהתאמה לשינוי חוק הנבדל. הצורה יוצרת דמויות M ו‑W בחיבור הקווים, והיא שיפרה את האיזון בין הגנה להתקפה. השיטה הפכה לפופולרית באנגליה בסוף שנות ה-30.

פיתוח של WM על ידי מרטון בוקווי והותאם על ידי גוסטב סבז בנבחרת הונגריה של תחילת שנות ה-50.

שיטה שהמציא רינוס מיכלס בשנות ה-70. בכל רגע השחקנים מחליפים עמדות ומחפים זה על זה. כולם תורמים גם להגנה וגם להתקפה. יוהאן קרויף פיתח אותה כשחקן. רעיון זה תרם ל"טיקי‑טאקה" המוכר מתקופת גווארדיולה בברצלונה (2008, 2012). השיטה דורשת שיתוף פעולה וכושר טכני גבוה.

כינוי לסגנון הגנתי קיצוני ("Park the Bus"). רוב השחקנים נשארים בחצי המגרש שלהם ומגנים בשכבות סמוכות לרחבה. ההתקפות לרוב הן מתפרצות בודדות. מבקרי השיטה טוענים שהיא שוחקת את עניין הצופים. ז'וזה מוריניו מזוהה לעיתים עם שימוש בשיטה בסיטואציות מסוימות.

מערך בכדורגל הוא איך שמסדרים את השחקנים על המגרש. המספרים אומרים כמה שחקנים בהגנה, בקישור ובהתקפה.

יש ארבעה מגינים, ארבעה קשרים ו‑שני חלוצים. זה היה מאוד נפוץ בשנות ה-90.

שמו "יהלום". יש קשר אחורי שמגן על כולם.

מערך התקפי. יש שלושה חלוצים שעובדים יחד. ברזיל ניצחה מונדיאל ב-1962 עם זה.

שני קשרים אחוריים, שלושה שחקנים תומכים וחלוץ אחד. מתאים לקישור חזק.

הומצא ב-1958. הרבה חלוצים, צריך קשרים מהירים.

מערך הגנתי. שלושה בלמים במרכז ושחקן אחד בהתקפה.

מתאים נגד שני חלוצים של היריב. יש שחקני כנף שתומכים בהגנה ובהתקפה.

קבוצות משתמשות בו כשצריך להבקיע הרבה שערים מהר.

היה המערך הישן שנקרא "פירמידה". אורוגוואי ניצחה מונדיאל 1930 עם זה.

המערך יצר צורות כמו W ו‑M בקישור ובהתקפה. הוא שיפר את ההגנה אחרי שינוי בחוק הנבדל.

שיטה שבה כל שחקן יכול לשחק גם בהגנה וגם בהתקפה. השחקנים מחליפים מקומות במהלך המשחק.

שיטה מאוד הגנתית. כמעט כל השחקנים נשארים להגן קרוב לשער.

מונחים קצרים: בלם = שחקן מרכז הגנה. קשר = שחקן שאחראי על החיבורים. חלוץ = שחקן שמבקיע. מגן = שחקן בצד ההגנה.