מערכת הלימפה

מערכת הלימפה (לִבְנָה) היא רשת של נימים, צינורות ודְּגָשִׁים ("בלוטות") שמוליכים נוזל ותאים מהרקמות אל כלי הדם. המערכת היא חלק ממערכת החיסון.

המערכת שומרת על מאזן הנוזלים והחלבונים ברקמות על ידי ניקוז עודפים שנותרו מפעולת מחזור הדם. חלבונים שנדדו אל הנוזל הבין-תאי (הנוזל שנמצא בין התאים) משבשים את הלחץ האוסמוטי, והמערכת הלימפתית מסלקת חלבונים אלה יחד עם הנוזלים העודפים.

בנוסף המערכת מעבירה נוזל הלימפה ותאי חיסון אל קשרי הלימפה ומשם אל הדם. כך היא מאפשרת תגובה מהירה ויעילה נגד זיהומים.


נוזל הלימפה דומה לנוזל הבין-תאי שממנו הוא נוצר. מרכיביו העיקריים הם מים, מלחים, אלקטרוליטים וחלבונים. הנוזל שננזק ממערכת העיכול מכיל יחסית הרבה שומנים. בלימפה יש גם תאי דם לבנים של מערכת החיסון, בעיקר לימפוציטים, תאי חיסון מסוג B ו-T, ולעתים תאים דנדריטיים, שהם תאים שמציגים לפתוגנים בפני תאי חיסון אחרים. בשעת זיהום מופיעים בנוזל גם נויטרופילים.


המערכת כוללת נימי לימפה זעירים שמצטברים לצינורות לימפה מאספים, המובילים אל קשרי הלימפה. הצינורות המאספים מנקזים בסופו של דבר את הלימפה אל מערכת הדם דרך הוורידים התת-בריחיים, בעיקר בצינור החזה ובצינור הלימפה הימני.

ככלל כלי הלימפה הגדולים זורמים בצמוד לכלי הדם ויוצרים שלישיות של וריד, עורק וכלי לימפה.


נימי הלימפה הם קצות הרשת ברוב הרקמות. דפנותיהם חד-שכבתיות ויותר חדירות מנימי הדם, והם אטומים בקצותיהם כך שהם מהווים נקודת התחלה לזרימת הלימפה. לחץ רקמתי ותנועות שרירים מסייעים לכניסת הנוזל אליהם. תאי חיסון חודרים אליהם באופן פעיל בעזרת קולטנים על פני התאים.

עיקר ההבדלים ממבנה נימי הדם: הדופן בנויה משכבת תאים אחת בלבד, החיבורים בין התאים יותר פתוחים, והנימים אטומים בקצה.


כלי הלימפה המאספים זורמים באופן פעיל. הם בנויים ממקטעים הנקראים לימפאנגיונים, המופרדים בשסתומים חד-כיווניים. מקטעים אלה מתכווצים בתיאום בעזרת שרירים חלקים בדפנותיהם ומקדמים את זרימת הלימפה דרך קשרי הלימפה אל הדם.


קשרי הלימפה ("בלוטות") ממוקמים באשכולות בצוואר, בית השחי, המפשעה ובחללי החזה והבטן. הם מנקזים ומסננים את הלימפה ומונעים מעבר פתוגנים ישירות לדם.

קשרי הלימפה גם מהווים נקודת מפגש לתאי החיסון. קליפתם מכילה זקיקים לימפתיים שבהם מרוכזים לימפוציטים מסוג B ובתוך אזורים אחרים לימפוציטים מסוג T. בתאי הפלזמה, תאי B בוגרים, מיוצרים נוגדנים.

אנטיגנים (חלקים של פתוגנים) שמגיעים בקשרי הלימפה או נישאים אליהם על ידי תאים דנדריטיים מוצגים ללימפוציטים. זה גורם להתרבות לימפוציטית ולהתפתחות תגובה חיסונית. כאשר יש זיהום מקומי מצטברים תאים אלה בקשרי הלימפה, וזה עלול לגרום לנפיחות וכאב. נפיחות מקיפה אופיינית גם למחנות זיהומיות מפושטות כמו אדמת, חצבת ומונונוקלאוזיס.

קשרי הלימפה מהווים גם נתיב להתפשטות גרורות סרטניות. תאים סרטניים נקלעים לעתים לקשרי הלימפה ומפתחים שם גרורות מקומיות.


Unicentric Castleman's disease היא הפרעה שפירה של רקמת לימפה שמתבטאת בדרך כלל בגידול בודד. היא פוגעת בעיקר צעירים (גיל ממוצע 35) ולעיתים קשורה לזיהום בווירוס הרפס 8. המיקום השכיח הוא בית החזה או הבטן. ברוב המקרים המחלה אינה תסמינית והיא מתגלה במקרה באמצעי הדימות. כריתה כירורגית מלאה בדרך כלל מרפאה את החולה. כאשר כריתה מלאה אינה אפשרית עושים כריתה חלקית ולעתים מוסיפים קרינה. המחלה מגדילה את הסיכון להופעת לימפומה בעתיד.

Multicentric Castleman's disease פוגעת במבוגרים (כ־55, 60) ובנשאי HIV, אנשים שנושאים את נגיף ה-HIV, שפוגע במערכת החיסון. הביטוי הראשוני כולל חום, הזעת לילה, ירידה במשקל וחולשה. המחלה גורמת להגדלת קשרי לימפה רבים ולעיתים גם להגדלת הטחול או הכבד. בבדיקות דם יש לעתים אנמיה, ירידה בחלבון ובעיקר בנוגדנים, ושקיעת דם גבוהה.

המצב יכול להתקדם במהירות ולגרום למוות בתוך שבועות, או להישאר יציב שנים. תוחלת החיים הממוצעת היא כ־26, 30 חודשים. רוב החולים נפטרים מזיהום מפושט, התקדמות המחלה או מממאירויות נלוות. טיפולים מקובלים כוללים ניתוח, הקרנות, סטרואידים, טיפול אנטי-ויראלי, נוגדנים ספציפיים וכימותרפיה.

מערכת הלימפה היא רשת של צינורות קטנים, קשרים ובלוטות. היא מסייעת לניקוז נוזלים ולהגנה על הגוף.

נוזל הלימפה דומה לנוזל שנמצא בין התאים. הוא מכיל מים, מלח, חלבונים וגם תאי חיסון. תאי החיסון נקראים לימפוציטים, תאים שמגנים על הגוף.


הנימים הקטנים מתחברים לצינורות גדולים יותר. הצינורות מובילים את הנוזל אל קשרי הלימפה, ומשם אל הדם דרך ורידים מתחת לעצם הבריח. כלי הלימפה גדולים זורמים קרוב לכלי הדם.


נימי הלימפה בנויים משכבת תאים אחת. הם יותר פתוחים מנימי הדם. הם אוספים נוזלים ותאים מהרקמות.


כלי הלימפה המאספים מחולקים למקטעים שנעים ומונעים חזרה של הנוזל בעזרת שסתומים.


קשרי הלימפה נמצאים בקבוצות בצוואר, בבית השחי ובמפשעה. הם מסננים את הלימפה ומצוותים תאי חיסון יחד. כשיש זיהום, קשרי הלימפה יכולים להתנפח ולכאוב.


יש שתי צורות של מחלת Castleman. הצורה Unicentric היא גידול יחיד, בדרך כלל אצל צעירים. בדרך כלל היא לא כואבת ומתגלה במקרה. ניתוח שמוציא את הגידול מרפא רבים.

הצורה Multicentric פוגעת במבוגרים ולעתים באנשים עם HIV. HIV הוא וירוס שפוגע בחיסון. מחלה זו גורמת לחום, הזעות לילה, ירידה במשקל ונפיחות קשרי לימפה בכל הגוף. היא עלולה להיות קשה. הטיפולים כוללים ניתוח, קרינה, תרופות שמדכאות דלקת, תרופות נגד וירוסים, נוגדנים וכימותרפיה.